רש"י על ברכות י׳

1 פתח באשרי וסיים באשרי – אלמא חדא היא דאשרי כל חוסי בו סיומא דלמה רגשו גוים הוא:

2 בריוני – פריצים:

3 חטאים כתיב – קרי ביה חטאים שיכלה יצר הרע:

4 שפיל – השפיל עצמך לסוף המקרא כל דבר שהוא בסוף קרוי שפילו של דבר:

5 סמוכים לעד לעולם – בדברי תורה כתיב אחרי נאמנים כל פקודיו סמוכים סמיכת כל פקודיו עשוים באמת וישר ולצורך ולא דבר רק:

6 כלום יש עבד שמורד ברבו – ויבא להכחיש את דברי הנביא:

7 אמור לו כלום יש בן כו' – והא חזינן הכא דהוה:

8 הכא נמי הוה – סופיה להיות:

9 ואמר שירה – כנגד כולם אמר שירה לכששרתה רוח הקודש עליו:

10 וכל קרבי – על שם קרבי אמו שדר בתוכן:

11 מאי משמע – דעל יום המיתה נאמר:

12 בא וראה וכו' – הוא סבר דהכי בעי מאי שנא קרבים דנקט:

13 חמשה ברכי נפשי – לעיל חשיב להו:

14 מאי דכתיב מי כהחכם ומי יודע פשר דבר – משום דאיירי בסופה בסמיכת גאולה לתפלה נקט ליה:

15 דאשכחן דאזל אליהו לגבי אחאב – דכתיב וילך אליהו להראות אל אחאב:

16 יהורם אזל לגבי אלישע – כשהלכו על מואב הוא ויהושפט במלכים ב ג דמתוך שלא היו הולכים זה אצל זה לא היה מוכיחו על שלא נשא אשה:

17 כבשי דרחמנא – סתרים דהקב"ה כמו רישא בכבשא חולין ד' צג: בהטמנת האפר:

18 נגזרה גזרה – שתמות:

19 מקובלני מבית אבי אבא – דוד שראה את המלאך וחרבו שלופה בידו בסוף ספר שמואל ב כד ולא מנע עצמו מן הרחמים:

20 אבי אבא שחפה את ההיכל – שלמה:

21 שגנז ספר רפואות – כדי שיבקשו רחמים:

22 גירר עצמות אביו – לפי שהיה רשע בזהו ולא נהג בו כבוד בקבורתו להוציאו כהוגן במטות זהב וכסף:

23 סתם מי גיחון – מי שלוח בדברי הימים ב לב ולמה כדי שלא יבאו מלכי אשור וימצאו מים לשתות ולא זהו גיחון הנהר הגדול דההוא לאו בא"י הוא אלא מעין קטן הוא סמוך לירושלים שנאמר והורדתם אותו אל גיחון מלכים א א׳:ל״ג ומתרגמינן ותחתון יתיה לשילוחא:

24 עבר ניסן בניסן – קס"ד משנתקדש החדש לשם ניסן נמלך לעבר את השנה ועשאו אדר כמו שנאמר בדברי הימים ב ל ויועץ המלך חזקיהו לעשות הפסח בחדש השני:

25 ביום שלשים של אדר – ואע"פ שלא נתקדש החדש שעדיין לא באו עדים:

26 התולה בזכות עצמו – שאומר בתפלתו עשה לי בזכותי כגון חזקיהו שאמר זכר נא את אשר התהלכתי לפניך וגו':

27 פרועה – מגולה שניטלה תקרה שלה:

28 הרוצה להנות – משל אחרים:

29 יהנה – ואין איסור בדבר:

30 כאלישע – כמו שמצינו באלישע שנהנה:

31 והרוצה שלא להנות – משל אחרים:

32 אל יהנה – ואין בדבר לא משום גסות רוח ולא משום שנאה:

33 כשמואל הרמתי – כמו שמצינו בשמואל הרמתי שלא רצה להנות:

34 כי שם ביתו – לעיל מיניה כתיב והיה מדי שנה בשנה וסבב בית אל והמצפה ושפט את ישראל וסמיך ליה ותשובתו הרמתה כי שם ביתו וכי איני יודע ששם ביתו אלא אכולהו מקומות דקרא דלעיל מיניה קאי שכל מקום שהיה הולך שם היה נושא כל כלי תשמישי בית עמו ואהל חנייתו שלא להנות מן אחרים:

35 בהוד יפיה – בדדיה:

36 תפלה לעני – דרך עניות:

37 יכוין את רגליו – זו אצל זו:

38 ורגליהם רגל ישרה – נראין כרגל אחד:

39 מתני' יטה – על צדו:

40 יעמוד – דכתיב ובקומך:

41 בשכבך – דרך שכיבה:

42 כדרכו – או בקימה או בשכיבה או בישיבה או מהלך: