רש"י על ברכות י״ג

1 לא שיעקר יעקב ממקומו – שהרי מצינו שקראו הקב"ה יעקב אחר זאת ברדתו למצרים שנאמר ויאמר אלהים לישראל ויאמר יעקב יעקב ויאמר הנני בראשית מו:

2 הנני עושה חדשה – בתר אל תזכרו ראשונות כתיב:

3 בתחלה אב לארם – לאנשי מדינתו שמארץ ארם היה שנאמר בעבר הנהר ישבו אבותיכם יהושע כד ואומר אל ארם נהרים אל עיר נחור בראשית כד:

4 אב לכל העולם – אב המון גוים שם יז:

5 שרי – לשון יחיד משמע שרתי:

6 מסדר שבחיה – דמעיקרא אשר בחרת בו בהיות שמו אברם ושמת שמו אברהם:

7 הדרן עלך מאימתי

8 היה קורא בתורה – פרשת ק"ש:

9 והגיע זמן המקרא – זמן ק"ש:

10 בפרקים – בין ההפסקות ולקמן מפרש להו במתניתין בין פרשה ראשונה לשניה בין שניה לשמע כו':

11 שואל מפני הכבוד – שואל בשלום אדם נכבד שראוי להקדים לו שלום:

12 ומשיב – שלום אם הקדימו לו ובגמרא פריך כיון דשואל פשיטא דמשיב:

13 ובאמצע – באמצע הברכה או הפרשה:

14 מפני היראה – אדם שהוא ירא מפניו שלא יהרגהו אבל מפני הכבוד לא:

15 ר"י – בגמרא מפרש פלוגתייהו:

16 בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק – בגמרא ד' יד מפרש טעמייהו:

17 והיה אם שמוע נוהג בין ביום בין בלילה – דמשתעי בתלמוד תורה דכתיב דברים י״א:י״ט ולמדתם אותם את בניכם:

18 ויאמר אינו נוהג אלא ביום – דמשתעי בציצית שאינה נוהגת אלא ביום דכתיב וראיתם אותו פרט לכסות לילה שבת כז::

19 גמ' ש"מ מצות צריכות כוונה – שיהא מתכוין לשם מצוה ותקשה לרבה דאמר במסכת ראש השנה כח. התוקע לשיר יצא:

20 כוון לקרות – אבל לצאת ידי מצוה לא בעינן שיהא מתכוין אלא לקרות בתורה בעלמא:

21 הא קא קרי – הא בקורא קא עסיק תנא ואתי דקתני היה קורא בתורה:

22 בקורא להגיה – את הספר אם יש בו טעות דאפילו לקריאה נמי לא מתכוין:

23 ככתבה – בלשון הקדש:

24 מדברים הדברים – דהוה ליה למכתב והיו דברים האלה דברים ו׳:ו׳ למדרש שיקרא הדברים כסדרן ולא למפרע כגון ובשעריך ביתך מזוזות:

25 לימא קסבר ר' וכו' – מדאיצטריך ליה קרא לק"ש שתהא ככתבה סבירא ליה בשאר כל התורה בכל לשון נאמרה לקרות:

26 משום דכתיב שמע – דלא תדרוש שמע בכל לשון שאתה שומע כרבנן:

27 עד כאן – עד על לבבך:

28 איכא דמתני לה – להא דרבה בב"ח:

29 בפרק ראשון – כל פרשת שמע:

30 ע"כ מצות כוונה כו' – כולה מפרש לה ואזיל:

31 א"ר יאשיה עד כאן – פרק ראשון:

32 מצוות כוונה כו' – קס"ד דכוונה בלא קריאה:

33 מכאן ואילך – פרשת והיה אם שמוע:

34 שתהא שימה כנגד הלב – דהא ושמתם דכתיב לאו בקריאה וכוונה איירי אלא בשימת תפילין של יד שיהא שם אותה על גובה של יד כנגד הלב על קבורת הזרוע ברדו"ן:

35 ה"ג ההוא בדברי תורה כתיב – כדמוכח קרא ולמדתם אותם את בניכם וגו':

36 עד כאן – פסוק ראשון לבדו:

37 ובדל"ת – ולא בחי"ת דכל כמה דאמר אח בלא דל"ת לא משתמע מידי ומה בצע בהארכתו אבל בדל"ת יאריך עד כשיעור שיעשנו בלבו יחיד בשמים ובארץ ולארבע רוחותיה כדמפרש לקמן:

38 ובלבד שלא יחטוף בחי"ת – בשביל אריכות הדל"ת לא ימהר בקריאתה שלא יקראנה בחטף בלא פתח ואין זה כלום:

39 דאמליכתיה למעלה וכו' – שהארכת שיעור שתחשוב בלבך ה' אחד בשמים ובארץ וארבע רוחותיה:

40 בעמידה – אפילו לב"ה דאמרי לעיל ברכות יא. עוסקין במלאכתן וקורין ומהלכין וקורין מודים הם שצריך לעמוד במקום אחד עד המקרא הזה לפי שעד כאן מצות כוונה:

41 לא חזינא דמקבל עליה מלכות שמים – שהיה שונה לתלמידיו מקודם זמן ק"ש וכשהגיע הזמן לא ראיתיו מפסיק:

42 חוזר וגומרה – לאחר שעמדו התלמידים:

43 דקא מהדר – לשנות לתלמידים בכל יום שמעתא דאית בה יציאת מצרים במקום פרשת ציצית ואמת ויציב:

44 בזמנה – בזמן ק"ש:

45 בפסוקא קמא צערן – אם ראיתני מנמנם צערני עד שאנער יפה בפסוק ראשון:

46 פרקדן – שוכב על גבו ופניו למעלה:

47 לייט אמאן דגני אפרקיד – שמא יתקשה אברו בתוך שנתו ונראה לרבים והוא דרך גנאי:

48 מיגנא – לישן:

49 כי מצלי שפיר דמי – כשהוא מוטה על צדו מעט שפיר דמי אבל מקרי ק"ש אפילו מצלי נמי אסור שמקבל עליו מלכות שמים דרך שררה וגאוה:

50 לכל אדם – אפילו אינו נכבד:

51 חסורי מחסרא – דהוה ליה למתני בתרווייהו אין צריך לומר ותו ליכא למקשי מידי: