רש"י על ברכות נ״ו

מהדורה: מהדורת וילנא

מפרשים:
1 קיסר – מלך רומי והיה לו תגר עם פרסיים:
2 מאי חזינא – מאי אראה בלילה בחלום:
3 משחרי לך פרסאי – עושים בך עבודת המלך כמו לא חמרא דחד מנהון שחרית תרגום במדבר יו ולשון חכמים ספרי פ' דברים הדבק לשחוור וישתחוו לך:
4 שבור – מלך פרס:
5 ושבו לך – ישללוך בשבי:
6 וטחנו בך קשייתא – יכופו אותך לטחון גרעיני תמרים:
7 פסיד עסקך – תתקלקל פרקמטיא שלך:
8 ולא אהני לך למיכל – מתוך צערך לא יטעם לך שום מאכל:
9 מרווח עסקך – ומתוך שמחתך לא תתאוה לאכול שתהיה שבע בשמחתך:
10 והיא – אשתך:
11 לפכוחי פחדך – להפיג דאגתך:
12 מרישיה – זרע רב תוציא השדה:
13 בדיינא דמלכא – אוצר שתכשיטי המלך שם ישבר על ידי גנבים ויעלילו עליך לומר שאתה גנבתם:
14 קל וחומר מינך – אם רבא נחשד כל שכן שיחשדונו וזהו וייראו ממך:
15 חסא – חזרת:
16 עיף עסקך – כפול בריוח כחזרת שהיא רחבה וכפולה:
17 מריר עסקך – שנאוי לכל ומר יהיה הסחורה שלך:
18 חביתא – הם היו משתכרים ביין:
19 חלי עסקך – מתוק כלומר שתתן סחורתך בזול:
20 דקדחי – גדלה:
21 עשיק עסקך – ביוקר תמכרנו כמו עשיק לגבך ב"מ ד' נב.:
22 לרבא א"ל קאוי עסקך – לשון קהוי הכל ישנאוהו:
23 מתבעי עסקך – יתבקש עסקך ויחזרו אחריו לקנות:
24 דקאי אאיסדן – מראשותיו כדמתרגמינן מראשותיו אסדוהי בראשית כח:
25 מלכא הוית – ראש ישיבה הדורש דרשות והמתורגמן עומד עליו באמורא להשמיע בקול רם לרבים כקול חמור הנוער:
26 וי"ו דפטר חמור גהיט מתפילך – בפרשת והיה כי יביאך וכל פטר חמר תפדה בשה והוא חסר וי"ו ובתפילין של רבא כתבו הכותב מלא ואח"כ מחקו והיינו גהיט מחוק:
27 דשא ברייתא – דלת חיצון שבבית:
28 אתתך מתה – השומרת את הבית:
29 ככי – שינים הפנימיות שקורין משילאר"י:
30 תרתי נשי מגרשת – שאשתו של אדם קרויה יונה דכתיב יונתי תמתי:
31 תרין קולפי בלעת – מכת מקל עב בראשו כראשי לפתות:
32 בלא מצרים – נחלה בלא מצרים כלומר קרקעות רחבים ורבים:
33 וכסיין אבקיה – כסוי עפר הפורח ממפולת החומה:
34 ונתר מוקרי – נשר מוחו:
35 אודרא מבי סדיא – המוכין יוצאין מן הכר שבמראשותיו:
36 הללא מצראה – הלל שאנו קורין בפסח לפי שיש הלל אחר הקרוי הלל הגדול קורין לזה הלל המצרי:
37 ניסי מתרחשי לך – שע"י נסים נקרא ניסן שעל כל צרה הבאה לישראל אומרים אותו על גאולתן:
38 הוה קא אזיל – בר הדיא בהדיה דרבא:
39 בארבא – בספינה:
40 אמר בהדי גברא דמתרחיש ליה ניסא למה לי – שמא כאן יארע לו הנס שתטבע הספינה והוא ינצל:
41 בדידך קיימא – בך הוא תלוי הפתרון אם לטובה אם לרעה והפכת לי לרעה:
42 אשתו של רבא – בת רב חסדא היתה:
43 טורזינא דמלכא – שומר אוצר המלך:
44 נפל תכלא – תולע:
45 שיראי דמלכא – מעילים של מלך:
46 דאצטליק – נחלק לב' ודוגמתו בהעור והרוטב דף קכד. דצלקי מצלק:
47 יעצו עליך רעה – והם הלחיים פה שיעץ עליך רעה:
48 חרון אף – ניכר בחוטם שמתחמם ומוציא הבל על כן הוא קרוי חרון אף:
49 לא תצטרך למעשה ידיך – שתתעשר:
50 באדרותא מיתת – בכבוד ובהדר תמות:
51 אמו בעל – דומיא דשמן שהוא בתוך הזית השקה את אמו:
52 קטיף לי כוכבא – עקרתי כוכב בחלום:
53 גנבת – שנמשלו לכוכבים:
54 טונא דאסא – טולא דאסא:
55 נערה המאורסה – היו רגילין לעשות לה חופה של הדס בכניסתה לחופה וקורין לה הינומא כדאמרינן בכתובות דף טו: שיצאתה בהינומא וראשה פרוע:
56 שכבי משלחת – מתים הפשטת:
57 אם כן – דלית לך התם נכסי ואבוך לא שכיב התם:
58 קפא – דאמרי לך היא כשורא שבלשון פרס ויון קורין לכשורא קפא:
59 דיקא – הוא עשרה שבלשון יוני קורין לעשרה דיקא והכי אמרי לך יש לך ממון בקורה עשירית:
60 דריש עשרה – קורה שבראש עשרה:
61 שלש שלומות הם – שלש חלומות המבשרים שלום:
62 ופרשו כאשר בסיר – אלמא פורענותא היא:
63 ובכל קנינך – לשון מרובה הוא אף קנים הרבה קנה של בינה הוא:
64 קרא קורא קירא קניא – קרא דלעת כדאמרינן לקמן הרואה דלועין בחלום ירא שמים הוא לשון דלו עיני למרום ישעיהו ל״ח:י״ד:
65 קורא – רך הגדל בענפי הדקל בכל שנה כדרך שאר אילנות ולשנה שניה הוא מתקשה ונעשה עץ:
66 קירא – שעוה:
67 קניא – קנה:
68 האוכל מבשרו – בחלום:
69 בין ברדוף – כשהוא רץ:
70 גם עלה – קרוב לנוטריקון של גמל:
71 פלא נעשה לו – כמו שנעשה לפינחס כדאמרינן בסנהדרין דף פב::