רש"י על ברכות נ״ח

1 נתקללה בבל נתקללו שכניה – כלומר אוי לרשע אוי לשכנו:

2 קאת וקפוד – חיות ועופות רעים ומזיקין את השכנים אבל עי השדה ומטעי כרם שנתקללו בה ערי ישראל הנאה היא לשכנים:

3 אוכלוסי – חיל גדול של ששים רבוא:

4 חכם הרזים – היודע מה שבלב כל אלו:

5 לשמשני – שהם חורשים וזורעים ואני מוצא מוכן:

6 כל אומות שוקדות ובאות לפתחי – עשיר היה והכל באין אצלו לסחורה:

7 שאם יזכה – לעולם הבא ויראה בכבוד מלך המשיח:

8 יבחין – כמה יתר כבוד נוטלי שכר מצות יותר ממה שהיה כבוד האומות בעוה"ז:

9 חצבי לנהרא – הכדין השלמים הולכים לנהר לשאוב מים:

10 כגני לייא – השבורים להיכן כלומר למה הולכים ואף אתה שאתה סומא ולא תראהו להיכן תלך:

11 גונדא – כת:

12 כחלינהו לעיניה – נקרו לעיניו:

13 ורחמי דינא – אוהבים משפט:

14 קולפא – מקל לרדות:

15 התורה אמרה אם בא להרגך השכם להרגו – אם במחתרת וגו' שמות כב לפי שבא על עסקי נפשות שיודע הוא שאם ימצא ותמצאנו חותר לא תעמיד עצמך מלהציל ממונך והוא בא לדעת כן שיקום עליך ויהרגך אמרה תורה השכם אתה והרגהו:

16 הממלכה זו מלחמת עמלק – דכתיב בה כסא מלכות כי יד על כס יה שמות י״ז:ט״ז כלומר על ידי מלחמה ליי' בעמלק יתעלה כסאו:

17 המתנשא – מדכתיב לשון נשיאות משמע על נשיא ראש משך ותובל:

18 לכל לראש – לכל הקם להיות לראש הוא מתנשא כלומר שהוא גוזר ומעמידו:

19 ריש גרגיתא – בור הממונה על החופרין חפירות למלאותן מים כדי להשקות בהן שדותיהן:

20 ברוך מציב גבול אלמנה – כגון בישוב בית שני:

21 אומר ברוך דיין האמת – דומיא דקטע וקטע בתר דאתיליד הוא:

22 אמאי – קא מתנחת:

23 נפל ליה בתלא – שנפל לו ונעשה תל:

24 דיו לעבד שיהא כרבו – שהרי בית המקדש חרב שהוא ביתו של הקב"ה:

25 ככלי אובד – וסתם כלי לאחר י"ב חדש משתכח מן הלב דיאוש בעלים לאחר י"ב חדש בפרק אלו מציאות בבא מציעא ד' כח. מי שמצא כלי או שום מציאה חייב להכריז שלש רגלים ואם נמצא אחר הסוכות צריך להמתין ולהכריז בפסח ובעצרת ובחג דהיינו י"ב חדש ושוב אין צריך להכריז:

26 אשר חלק ושהחיינו – דלאחר שלשים יום הוה:

27 מחכמתו ליראיו – כרב חנינא דחכים טפי:

28 בהקנים – לינטייליו"ש כעדשים:

29 כושי – שחור הרבה:

30 גיחור – אדום הרבה רו"ש בלע"ז:

31 לווקן – לבן יותר מדאי:

32 קפח – בטן גדול מתוך עוביו נראית קומתו מקופחת לשון אחר קפח ארוך הרבה ופרצופו שמוט ובולט דמכוער הוי:

33 הדרניקוס – רודא"ש לשון אחר פיו עקום:

34 אומר ברוך משנה את הבריות – דממעי אמן הוו:

35 קטע – שנקטעו ידיו הכא הוא דקטע משמע דידים הוא משום דקתני תרתי קטע וחגר אבל היכא דקתני קטע לחוד משמע דרגלים כדתנן שבת פ"ו ד' סה: הקטע יוצא בקב שלו:

36 פתויי ראש – ששערו כנמטא כל שערו דבוק זה בזה פלטדי"ר בלע"ז:

37 היכא דאיתרע ליה בתר דאתיליד – לאחר שנולד נולדו בו:

38 דומיא דקטע – וקטע בתר דאיתיליד הוא:

39 קפוף – עוף שקורין וולטו"ר ויש לו לסתות ולחיים כאדם:

40 כוכבא דשביט – כוכב היורד כחץ ברקיע ממקום למקום וארוך כשבט שהוא יורה ונראה כמו שפותח רקיע:

41 וגמירי דלא עבר כסלא – שאינו מעביר מזל כסיל כשהוא שביט:

42 כסלא – כסיל:

43 רב הונא אמר – מאי זיקין וילון הוא דמקרע ומתחזי רקיע דרך הקריעה כרומח:

44 כתיב עושה עש כסיל וכימה – דקדמיה ליה כסיל לכימה:

45 הא כיצד – מלמד ששניהן שוין:

46 שאלמלא חמה של כסיל וכו' – כסיל שולט בימות החמה להכי אקדמיה קרא כימה שולט בימות הגשמים ולהכי אקדמיה קרא:

47 עקרב – היינו כימה וממזל טלה הוא:

48 עוקצא דעקרבא – זנב העקרב:

49 נהר דינור – מתשת כחו של עקרב:

50 מעדנות כימה – קשרים של כימה:

51 כמאה ככבי – יש בין הכוכבים של כימה שהן כחה של כימה:

52 אמרי לה דמכנפי – אותן שהן כחה של כימה ואמרי לה דמבדרן:

53 יותא אמרי לה – דקיימא בזנב טלה ואמרי לה דקיימא בריש עגלא:

54 רישא דעגלא – ראשו של עגל והיינו מזל שור והוא נמשך אחר מזל טלה ראש השור סמוך לזנב טלה שכן הסדר טלה שור תאומים:

55 ומסתברא כמאן דאמר זנב – היינו כוכבים העשויין כזנב מדכתיב ועיש על בניה תנחם:

56 אלמא חסרה – והאי זנב מחזי כטרפא דטריף: