רש"י על ברכות י״א

1 גמ' בשבתך בביתך פרט לעוסק במצוה – לקמיה מפרש מאי משמע:

2 ובלכתך בדרך פרט לחתן – ואע"ג דחתן נמי עוסק במצוה הוא אי לאו קרא יתירה לא נפקא לן מקרא קמא דכיון דעוסק במצוה לא כתיב בקרא בהדיא אלא מיעוטא בעלמא הוא דקא דרשינן מביתך וממעטינן מינה עוסק במלאכת מצוה דאיכא טרדא אבל חתן דטרדא דמחשבה בעלמא הוא שמחשב על עסק בתולים אי לאו קרא יתירה לא אתמעוט:

3 הכונס את הבתולה פטור – שטרוד במחשבת בעילת מצוה:

4 מאי משמע – פרט לעוסק במצוה:

5 כי דרך – בשבתך ובלכתך הוקשו לדרך:

6 מי לא עסקינן כו' – כלומר מנלן דבדרך רשות לחודא איירי קרא הא קרא דרך סתמא כתיב וממילא משתמע נמי מיניה דרך מצוה ואפילו הכי אמר רחמנא ליקרי:

7 אי משום טרדא – דמחשבה פטרת ליה אפילו טבעה ספינתו נמי:

8 אלמה אמר רבי אבא – כמו למה אמר אע"פ שטרוד בצערו חייב בכל המצות חוץ מן התפילין שנאמר בהם פאר ליחזקאל פארך חבוש עליך וגו' וכיון דבעו פאר ואבל מתגולל בצערו בעפר אין זה פאר:

9 טריד טרדא דמצוה – וכיון דאנן מיעוט בעלמא דרשינן פרט לחתן מסתייך אם ממעטת מיניה טרדא דמצוה:

10 וב"ה אמרי לך – נהי נמי דקרא למדרש מיניה פרט לחתן אתא ממילא ש"מ בלכת דידך הוא דמחייבת אלמא בדרך נמי קרי:

11 עוסקין במלאכתן וקורין – לקמן מוקמינן לה בפרק שני ד' טז.:

12 הטה רבי אלעזר בן עזריה – כב"ש:

13 לאחד שאמרו לו זקנך מגודל אמר להם יהיה זה כנגד המשחיתים – משל שלך דומה לאחד שאומרים לו זקנך נאה ומגודל והוא אומר להם הואיל וקלסתם אותו אף הוא יהיה כנגד המשחיתים הגדול הזה יהיה נתון לתער ולמספרים שאביא עליו ואשחיתנו:

14 עכשיו שאני הטתי – הרי אני כמקלס את מעשיך שהיית מוטה ואתה נזקפת:

15 ב"ה נמי אית להו מטין – דבמטין נמי שרו כדאמרינן לעיל מטין וקורין:

16 אבל – עכשיו כיון דעד השתא היית זקוף ועכשיו הטית אם לא נזקפתי אני יראו התלמידים ויקבעו הלכה:

17 לא קיימת כו' – וכי היכי דעשה כדברי ב"ה לא עשה ולא כלום לדברי ב"ש אף העושה כדברי בית שמאי לא עשה ולא כלום לדברי ב"ה:

18 מתני' בשחר מברך שתים וכו' – כדאמר בברכות ירושלמי שבע ברכות הללו על שם תהלים קיט שבע ביום הללתיך:

19 אחת ארוכה ואחת קצרה – אשתים לאחריה דערבית קאי נ"א ארוכה אמת ואמונה קצרה השכיבנו:

20 לחתום – בברוך:

21 שלא לחתום – כגון ברכת הפירות ומצות:

22 גמ' מאי מברך – שתים לפניה דשחר מאי ניהו:

23 יוצר אור ובורא חשך עושה שלום ובורא רע – לקמיה מפרש אידך מאי היא דאילו ברכה דישתבח אינה מן המנין שהיא לאחרי פסוקי דזמרה כמו ברכת הלל ואומרים אותה קודם זמן קריאת שמע אם ירצו:

24 כדכתיב קאמרי' – כתיב בקרא יוצר אור ובורא חשך עושה שלום ובורא רע:

25 שכבר נפטר באהבה רבה – שיש בה מעין ברכת התורה ותן בלבנו ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך ותלמדם חקי רצונך:

26 מדרש – הוא קרוב למקרא כגון מכילתא וספרא וספרי שהם מדרשי מקראות:

27 לגמרא אין צריך לברך – אפילו קודם אהבה רבה קאמר והכי מוכח מילתא בפרק שני:

28 אף לגמרא צריך לברך – שהוא עיקר התורה שממנו הוראה יוצאה. גמרא היינו סברת טעמי משנה ותירוצי משניות הסותרות זו את זו וחסורי מחסרא:

29 ומברך – ברכת התורה:

30 ור' יוחנן מסיים בה הכי – דבעי פתיחה בברוך וחתימה בברוך:

31 הערב נא ה' אלהינו – יערבו עלינו לעסוק בהם מאהבה:

32 ברוך אתה ה' המלמד תורה לעמו ישראל – גרסינן. ולא גרסינן למדני חקיך שאין זו ברכה והודאה על שעבר אלא לשון בקשה ודוד כי אמרה בתהילים קי״ט:י״ב לא לשם ברכה אמרה אלא בלשון בקשה. והכי קאמר ה' שאתה ברוך למדני חקיך:

33 וזו היא מעולה שבברכות – התורה לפי שיש בה הודאה למקום וקילוס לתורה ולישראל:

34 תנן התם – במסכת תמיד:

35 אמר להם הממונה – והוא סגן הכהנים כדאי' ביומא היינו סגן היינו ממונה בפירש"י שם טו::

36 ברכו ברכה אחת – לקמן מפרש מאי היא ומן הברכות שלפני ק"ש היא דהתם מסדר לכוליה סדר עבודת השחר וקאמר דלאחר שסדרו האברים ע"ג הכבש ומלחום ירדו ובאו להם ללשכת הגזית לקרות את שמע והדר תני אמר להם הממונה ברכו ברכה אחת והם ברכו וקראו עשרת הדברות:

37 וברכו את העם – עם העם:

38 ועבודה – בשביל העבודה שעשו היו מברכין אחריה רצה ה' אלהינו עבודת עמך ישראל ואשי ישראל ותפלתם תקבל ברצון ברוך המקבל עבודת עמו ישראל ברצון. אי נמי שאותך לבדך ביראה נעבוד:

39 וברכת כהנים – לברך את העם ובשאר תפלה לא היה להם פנאי ואף זמן קריאת שמע לא הגיע כדאמר במסכת יומא דף לז ע"ב הקורא את שמע עם אנשי משמר ועם אנשי מעמד לא יצא לפי שאנשי משמר מקדימין וכו':

40 מוסיפין ברכה אחת – לקמיה מפרש לה:

41 למשמר היוצא – שהמשמרות מתחלפות ביום השבת כדאמרינן במסכת סוכה דף נו: משמר היוצא עושה תמיד של שחר ומוספין ומשמר הנכנס עושה תמיד של בין הערבים ובזיכין:

42 מאי ברכה אחת – דקתני רישא איזו מן הברכות הוא אומר:

43 לאו בפירוש אתמר – לא שמע מפי ר"ל שאמ' בפירוש מאי ברכה אחת יוצר אור:

44 זאת אומרת – דקתני ברכו ברכה אחת:

45 ברכות אין מעכבות זו את זו – בירך את האחת ולא בירך את השניה נפקא מיהא ידי חובתו בההיא שבירך ואין חברתה מעכבת לומר שאין זו מועלת בלא זו. ומהכא שמע ר' זריקא דס"ל לר"ל דהך ברכה אחת יוצר אור היא:

46 אי אמרת בשלמא יוצר אור הוו אמרי – ולא אהבה רבה ואע"ג דמטא ליה זמנא שאף בלילה ראוי לומר כל שכן דכיון דאמרי יוצר אור ודאי מטיא זמנה ואפ"ה לא אמרי אלא יוצר אור ותו לא אמרי לה היינו דקאמר שמע מינה ברכות אין מעכבות זו את זו: