רש"י על ברכות כ״ח

1 מעברין לך – יורידוך מן הנשיאות בשביל אחר:

2 ה"ג דלמא מעברין לך אמר לה יומא חדא בכסא דמוקרא ולמחר ליתבר ול"ג מעלין בקדש:

3 כסא דמוקרא – כוס זכוכית יקרה שקורין לה בלשון ישמעאל ערקי"א ואומרים בני אדם במשל הדיוט יום אחד ישתמש בו בעליו ויתכבד בו ואם ישבר ישבר:

4 לית לך חיורתא – אין לך שערות לבנות של זקנה ונאה לדרשן להיות זקן:

5 י"ח דרי חיורתא – י"ח שורות של זקנה:

6 קא חלשא דעתיה דר"ג – כשראה שנתוספו היום תלמידים רבים והיה דואג שלא יענש במה שמנעם בימיו מלבא:

7 דמליין קטמא – כלומר אף אלו אינם ראויים:

8 תלויה – בספק שלא פירשוה מתוך שרבו התלמידים רב החדוד והפלפול:

9 לאשיתא דביתיה דמשחרן – כותלי ביתו של ר' יהושע שהיו שחורות:

10 שפחמי אתה – עושה פחמים וי"א נפח:

11 נעניתי לך – דברתי למולך יותר מן הראוי:

12 דלביש מדא – הרגיל ללבוש המעיל ילבש כלומר הרגיל בנשיאות יהיה נשיא:

13 מזה בן מזה – כהן בן כהן יזה את מי חטאת:

14 אפר מקלה – אפר הקלוי בתנורים ובכירות כלומר אפר סתם:

15 שבת של מי היתה – במסכת חגיגה:

16 ואותו תלמיד – ששאל תפלת ערבית רשות או חובה רשב"י הוא:

17 ונקרא פושע – המאחר כ"כ:

18 מתפלל של מנחה – מאחר שהגיע זמנה כדי להקדימה בתחלת זמנה שלא יקרא פושע גם עליה:

19 ואח"כ של מוספין – הואיל ואיחר זמנה אינו עובר דהא אמרי רבנן ושל מוספים כל היום:

20 שזו מצוה עוברת – ר' יהודה לטעמיה דאמר עד שבע שעות ותו לא:

21 כי חלפי רבנן – תלמידים היוצאים מבית ר' נתן:

22 מאן אמר הלכה בי מדרשא – מי מבני הישיבה אמר בבית המדרש שהלכה כר' יהודה:

23 חדא היא לך או חדת היא לך – אחת היא לך שלא למדת דבר משמו של ר' יוחנן אלא זו בלבד לכך חביבה היא לך או חדשה היא לך שהיית סבור שאחד מן האחרים אמרה:

24 ה"ג א"ל חדת היא לי דמספקא לי בר' יהושע בן לוי – סבור הייתי שרבי יהושע בן לוי אמרה:

25 אמר ריב"ל גרסי' ול"ג דאמר:

26 ממועד – מחמת שהעבירו מועדי התפלות וחגים יהיו נוגים ואסופים וכלים:

27 לא על לפרקא דרב יוסף – שהיה ראש הישיבה בפומבדיתא והיה דורש בשבת קודם תפלת המוספין ולאחר הדרשה היו הולכים לבית הכנסת ומתפללים תפלת המוספין:

28 בצבור שנו – אם הוא בבהכ"נ עם הצבור לא יקדים להתפלל:

29 מתני' מה מקום – כלומר מה טיבה:

30 ולא אכשל – וישמחו חברי על כשלוני הרי רעות שתים שיבאו על ידי שאגרום להם שיענשו:

31 מיושבי קרנות – חנוונים או עמי הארץ שעוסקים בדבר שיחה:

32 מההגיון – לא תרגילום במקרא יותר מדאי משום דמשכא. לשון אחר משיחת ילדים:

33 דעו לפני מי וכו' – כדי שתתפללו ביראה ובכוונה:

34 עמוד הימיני – שני עמודים העמיד שלמה באולם שם הימני יכין ושם השמאלי בועז מלכים א ז׳:ט״ו הימיני לעולם חשוב:

35 פטיש – המפוצץ פי"ק בלע"ז:

36 אוסרני – חובש אותי:

37 מיתת עולם – לעוה"ב:

38 הייתי בוכה – מאימת משפטו אם לדין מוליכין אותי לפניו:

39 עד כאן – בתמיה כלומר ולא יותר ממורא בשר ודם:

40 ולואי – שיהא כמורא בשר ודם שאם כן תחדלו מעבירות הרבה:

41 עבירה – בסתר ממורא הבריות ויודע שהכל הוא גלוי להקב"ה ואינו מניח בכך:

42 מפני הטומאה – טומאת אהל המת בכל הבית:

43 לחזקיהו שבא – אלי ללוותי:

44 מתני' מעין שמנה עשרה – בגמרא מפרש:

45 הושע ה' וכו' – זו תפלה קצרה:

46 בכל פרשת העבור כו' – מפרש בגמרא:

47 אם אינו יכול לירד – שאין לו מי שיאחז את חמורו:

48 יחזיר את פניו – לצד ירושלים:

49 באסדא – כמו ותשם בסד רגלי איוב י״ג:כ״ז בית הסהר שקורין ציפ"ש בלע"ז. לשון אחר עצים הקשורים זה עם זה הרבה יחד ובלשון מקרא קורא אותם רפסודות ד"ה ב ובלע"ז רדיי"ל ובלשון אשכנז ולו"ס ומשיטן בנהר להוליכן ממקום למקום ויכולין להלך עליהן כמו בספינה:

50 גמ' הבו לה' בני אלים – שהוא רמז לאבות וגבורות וקדושת השם כדאמרינן בראש השנה דף לב. מנין שאומרים אבות ת"ל הבו לה' בני אלים כו':

51 שיתפקקו – שיראו הפקקים הם הקשרים כמו ששנינו ב"ב פ: בקנים ובגפנים מן הפקק שלמעלה והיא הקשר שחלל הקנה פקוק וסתום שם:

52 איסר – שני קמטים אחד מלמטה ואחד מלמעלה וכאיסר רוחב בשר באמצע:

53 דמצער נפשיה – שהוא ניכר שחפץ לכרוע אלא שהוא מצטער:

54 ביבנה תקנוה – לאחר זמן מרובה:

55 הפקולי – מוכר פקולי צמר גפן שקורין קיטו"ן: