רש"י על ברכות ה׳ ב

1 ובנים – קא סלקא דעתיה הקובר את בניו:

2 ארבע מראות – שאת ותולדתה בהרת ותולדתה. בהרת עזה כשלג שניה לה כסיד ההיכל. שאת כצמר לבן שניה לה כקרום ביצה:

3 הא לן והא להו – בא"י שערי חומה מקודשות בה ומצורע טעון שילוח חוצה להן אינן יסורין של אהבה. בבל שאין טעונין שילוח והן מזבח כפרה הוו יסורין של אהבה:

4 בצנעא – תחת בגדיו:

5 דין גרמא דעשיראה ביר – זה עצם של בן עשירי שמת לו:

6 ביר – כמו בר וצר עצם פחות מכשעורה ממנו בסודרו לעגמת נפש. וגברא רבא כר"י לא באו לו יסורין שאינן של אהבה:

7 דהוו להו בנים ומתו – הוו להו יסורין של אהבה שהאבלות מכפרת על עונותיו:

8 גלייה – ר' יוחנן לדרעיה:

9 ונפל נהורא – שהיה בשרו מבהיק שיפה היה מאד כדאמרינן בב"מ בהשוכר את הפועלים ב"מ דף פד.:

10 אי משום תורה – שלא למדת הרבה כרצונך:

11 אחד המרבה ואחד הממעיט – לענין קרבנות שנויה בשלהי מנחות דף קי. נאמר בעולת בהמה ריח ניחוח ובמנחה ריח ניחוח ללמדך שאחד המרבה וכו':

12 אי משום מזוני – שאינך עשיר:

13 על דא ודאי קא בכית – על זה ודאי יש לך לבכות:

14 תקיפו – החמיצו:

15 דני – חביות:

16 ליעיין מר במיליה – יפשפש במעשיו:

17 אי איכא דשמיע עלי מילתא לימא – אם יש בכם ששמע עלי דבר שאני צריך לחזור בי יודיעני:

18 שבישא – חלקו בזמורות הגפן שחותכין מהן בשעת הזמיר ותנן בב"מ דף קג. כשם שחולקין ביין כך חולקין בזמורות ובקנים. שריגים מתרגמינן שבשין בראשית מ:

19 מי שביק לי מידי מיניה – וכי אינו חשוד בעיניכם שהוא גונב לי הרבה יותר מחלקו:

20 בתר גנבא גנוב כו' – הגונב מן הגנב אף הוא טועם טעם גנבה:

21 סמוך למטתי – כל ימי נזהרתי שלא לעשות מלאכה ושלא לעסוק בתורה כשעמדתי ממטתי עד שאקרא ק"ש ואתפלל:

22 צפון לדרום – ראשה ומרגלותיה זה לצפון וזה לדרום. ונראה בעיני שהשכינה במזרח או במערב לפיכך נכון להסב דרך תשמיש לרוחות אחרות:

23 וצפונך – לשון צפון וסיפיה דקרא ישבעו בנים:

24 תמלא בטנם – תמלא ימי הריונם:

25 טורף נפשו באפו – לך אומר אשר גרמת לך לטרוף את נפשך בפניך ומה היא הנפש זו תפלה כמו שנאמר ואשפוך את נפשי לפני ה' שמואל א א׳:ט״ו:

26 הלמענך תעזב ארץ – וכי סבור היית שבשבילך שיצאת תסתלק השכינה ויעזוב את חבירך המתפלל לפניו: