רש"י על ברכות ל״ז א:א׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על ברכות ל״ו ע״ב:י״ח רש"י על ברכות ל״ז ע״א:ב׳ »

1 ברכות פתח ↗

קָא מַשְׁמַע לַן — ״כֹּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ״. וְאִי אַשְׁמְעִינַן ״כֹּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ״ הָוֵה אָמֵינָא כֹּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֲמֵשֶׁת הַמִּינִים — אִין, אֲבָל אוֹרֶז וְדוֹחַן — לָא, מִשּׁוּם דְּעַל יְדֵי תַּעֲרוֹבֶת. אֲבָל אִיתֵיהּ בְּעֵינֵיהּ — נֵימָא אֲפִילּוּ אוֹרֶז וְדוֹחַן נָמֵי מְבָרְכִין עָלָיו ״בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת״. קָא מַשְׁמַע לַן — כֹּל שֶׁהוּא מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִים הוּא דִּמְבָרְכִין עָלָיו בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת, לְאַפּוֹקֵי אוֹרֶז וְדוֹחַן, דַּאֲפִילּוּ אִיתֵיהּ בְּעֵינֵיהּ לָא מְבָרְכִינַן ״בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת״.

2 שני לוחות הברית פתח ↗

ואורז הוא מה שקורין בלשון אחר היר"ז. ודוחן הוא מה שקורין ריי"ז, וזהו לפירוש רש"י בפרק כיצד מברכין ברכות לז, א שפירש, אורז, מיל. ודוחן, פנ"י לפנינו פנ"ץ. והתוספות כתבו שם ד"ה רש"י פירש ויש מפרשים, אורז ריז"ו. ולהאי פירוש יש לפרש דדוחן היינו מי"ל, עד כאן. וכתב הבית יוסף על זה בסימן הנזכר, וסוגיין דעלמא כהאי פירושא. וכן שמעתי אומרים בשם חכם אחד שהיה מחכמי זמנינו ז"ל, שהיה מפרש אורז ריי"ז, דוחן היר"ש. והיה נותן בהם סימנים פת הדראה, פירוש היר"ש דוח"ן, ריי"ז אור"ז. ובספר מהרי"ל הביא שם הרבה מחברים דסבירא להו הכי:

3 ברכות פתח ↗

1 קמ"ל כל שהוא – דאע"ג דכולהו מחד מינא בעינן דליהוי מחמשת המינין ואי לא לא מברכינן עליה בורא מיני מזונות:

2 אורז – מי"ל:

3 דוחן – פנ"ץ:

2 ברכות פתח ↗

« רש"י על ברכות ל״ו ע״ב:י״ח רש"י על ברכות ל״ז ע״א:ב׳ »