רש"י על נדרים ט׳ ב:ה׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על נדרים ט׳ ע״ב:ד׳ רש"י על נדרים ט׳ ע״ב:ו׳ »

1 נדרים פתח ↗

דְּתַנְיָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק: מִיָּמַי לֹא אָכַלְתִּי אֲשַׁם נָזִיר טָמֵא אֶלָּא אֶחָד. פַּעַם אַחַת בָּא אָדָם אֶחָד נָזִיר מִן הַדָּרוֹם, וּרְאִיתִיו שֶׁהוּא יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רוֹאִי וּקְווּצּוֹתָיו סְדוּרוֹת לוֹ תַּלְתַּלִּים. אָמַרְתִּי לוֹ: בְּנִי, מָה רָאִיתָ לְהַשְׁחִית אֶת שְׂעָרְךָ זֶה הַנָּאֶה?

2 נדרים פתח ↗

5 לא אכלתי אשם נזיר טמא - דנזיר שמיטמא מביא אשם ואח"כ מונה ימי נזירות אחר ומאותו אשם לא אכל וטעמא מפרש לקמן:

6 בא לפני אדם אחד - שבא להקריב קרבן נזירותו ולגלח שערו:

« רש"י על נדרים ט׳ ע״ב:ד׳ רש"י על נדרים ט׳ ע״ב:ו׳ »