רש"י על נדרים פ״ז א

1 והא גבי קרעים דכתיב על על - דמשמע שאם מתו לו שנים קרובים או שלשה שחייב לקרוע על כל אחד בפני עצמו:

2 על שאול ועל יהונתן בנו ועל עם ה' - דהיינו פרטא:

3 ותניא מת אביו וקרע ואח"כ נמצא שהוא בנו - שמת ולא אביו יצא ידי קריעה דעל על לאו דוקא הכא נמי אותה לאו דוקא:

4 כאן בסתם כאן במפרש - גבי קריעה שקרע סתם שלא על אביו ולא על בנו אבל במתניתין כגון שהפר בפירוש לשם בתו והלכך כיון דנמצא שאינו כך צריך להפר לשם אשתו שנדרה:

5 והתניא לא יצא ידיי קריעה - וקשיין ברייתא אהדדי:

6 והתניא - דמסייע לרב אשי:

7 והלכתא תוך כדיי דבור - דהחוזר תוך כדי דבור כדבור דמי לכולהו מילי:

8 חוץ ממגדף - מברך את השם:

9 ועובד עבודת כוכבים - האומר לעבודת כוכבים אלי אתה דאדבור לחודיה חייב:

10 והמקדש - אשה והמגרשה אע"פ שחוזר בתוך כדי דבור אינה חזרה:

11 מתני' אמרה קונם תאנים וענבים שאיני טועמת קיים לתאנים כל הנדר קיים - אף הענבים שאין יכול להפר שוב אפילו אענבים קסבר נדר שהוקם מקצתו הוקם כולו ובגמרא מפרש יקימנו יקים ממנו: