רש"י על נדרים ע׳ א:ד׳

4 ושמע בעלה ואמר ואני - כלומר ואני אהיה נמי כמותיך כיון דאמר הכי אינו יכול להפר נזירות אשתו:

5 ואמאי נימא דהאי דאמר ואני אנפשיה הוא דאמר - דליהוי נזיר:

6 אבל הריני נזירה דילה - דקאמרה איהי שעה אחת:

7 קיימיה - בעל משום לאתפוסי בה דידיה:

8 אבל לאחר שעה - דכבר חל נזירות עילויה:

9 אי בעי למיפריה - אמאי אינו יכול להפר אלא כיון דקיימו משום לאתפוסי בה נזירות דידיה קיימו והכא נמי בנדרים כיון דקיים שעה אחת קיים לעולם ושוב לא מצי מיפר:

10 לא - מהכא ליכא למשמע מינה טעמא דאינו יכול להפר דקסבר כל ואני כמאן דאמר קיים ליכי לעולם דמי ותו לא מצי מיפר אבל היכא דלא קיימו אלא שעה אחת וחזר והיפר לה בשעה אחרת תיבעיא לך: