רש"י על נדרים נ״ג ב

1 גמ' לא שנו - דשביעית מותר בירקות הגינה אלא במקום שאין מביאין ירק מח"ל דכיון שאין מביאין ודאי לא נדר אלא מאותם שמסתפקים שם היינו מירקות השדה ולהכי מותר בשל גינה:

2 אבל במקום שמביאין כו' אסור - אף בירקות הגינה הואיל ורגילין לאכול שם בין ירקות השדה בין ירקות הגינה דודאי אדעתא דהכי נדר:

3 כתנאי כו' - לדעתא דמ"ד אין מביאין ירקות כו' לדידיה מותר בירקות גינה ואסור בירקות שדה דכיון דאין מביאין לאו עליה נדר ולמ"ד מביאין אסור אף בירקות גינה:

4 משום גוש - שמא יש מעפר חוצה לארץ בעיקרייהו וטמא משום ספק מת:

5 מתני' אסור באיספרגוס - דהוי בכלל כרוב דמין כרוב הוא:

6 מותר בכרוב - דאין כרוב בכלל איספרגוס:

7 אסור במקפה - של גריסין:

8 מותר בגריסין - ד"ה דאין גריסין בכלל מקפה:

9 מן המקפה - של גריסין:

10 אסור בשום - שנותנים ממנו בקדרה דהיינו בכלל מקפה:

11 ר' יוסי מתיר - דקסבר אין מקפה בכלל גריסין:

12 אסור בשום - של מקפה:

13 מותר במקפה - דאין מקפה בכלל שום:

14 אסור באשישים - בפת שמעורב בו קמח עדשים דיש בכלל עדשים אשישים:

15 ומן אשישים כו' - דברי הכל היא:

16 ר' יהודה אומר קונם גריס או חטה שאגי טועם מותר לכוס - חטה וגריס סתם דלא אמר חטה חטין גריס גריסין דקסבר ר"י גריס או חטה מבושלים משמע חיין לא משמע ור' יהודה לא פליג עליה דתנא קמא:

17 גמ' אסור לאפות - דאדעתא דהכי אמר חטה כדי לאפות דחטה גרגיר א' משמע ומגרגיר לא קאמר:

18 חטין - משמע חיין:

19 גריס - משמע מבושל:

20 גריסין - משמע נמי חיין: