רש"י על נדרים מ״ט א

1 מתני' הנודר מן המבושל מותר בצלי ובשלוק - מבושל מבושל כראוי:

2 שלוק - מבושל יותר מדאי:

3 קונם תבשיל שאיני טועם - כל תבשיל במשמע:

4 מעשה קדרה רך - שיש בה רוטב:

5 אבל לא בעבה - כגון דייסא:

6 טורמוטא הרמוצה מפרש בגמ':

7 רתחתא - דבר הרותח כגון רוטב וכל דדמי ליה:

8 היורד לקדרה - דמשמע בין צונן בין רותח:

9 אסור בכל המתבשלין - בין רך בין עבה:

10 גמ' ר' יאשיה אוסר - בצלי ובשלוק דמתקרי נמי מבושל:

11 הלך אחר לשון בני אדם - דאין דרכם לקרות לצלי מבושל:

12 והא מתבשיל נדר - דמשמע בין רך בין עבה:

13 האי תנא - דמתניתין דלא קרי לעבה תבשיל:

14 בכל מידי דמתאכלא ביה ריפתא - דמלפתין בו את הפת קרי תבשיל:

15 והא תניא - בניחותא:

16 בהיטריות רכות - בדילועין רכות שהחולין אוכלין בהן פיתן:

17 איני - מי אוכלין החולין מהן:

18 חזא קרא דמחיתא - דלעת מונחת שם שהיה אוכל ממנה:

19 לוליבא דקרא בסלקא - תוכו של דלעת יפה לאכול עם התרדין:

20 לוליבא דכיתנא - תוכן של זרעוני פשתן יפים לאכלן בכותח:

21 ודבר זה אסור לאומרו בפני עם הארץ - משום דדבר מעולה הוא לרפואה ואסור לומר להם שום דבר שיהנו ממנו ואית דאמרי דלא ליכלו טובא וליפסדו כיתנא:

22 חולין רבנן - שעוסקין בתורה ואינם נהנים מן העולם ובאים לידי חולי: