רש"י על נדרים מ״ו א:ח׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על נדרים מ״ו ע״א:ו׳ רש"י על נדרים מ״ו ע״ב:א׳ »

1 נדרים פתח ↗

הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דְּקָתָנֵי סֵיפָא: וְכוֹפִין אֶת הַנּוֹדֵר לִמְכּוֹר אֶת חֶלְקוֹ. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא דִּנְדַר הוּא, הַיְינוּ דְּקָתָנֵי כּוֹפִין. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ דְּאַדְּרֵיהּ, אַמַּאי כּוֹפִין אוֹתוֹ? הָא מֵינָס אֲנִיס?

2 נדרים פתח ↗

3 נדרים פתח ↗

8 ה"נ מסתברא - דבנדרו מיירי ובנדרו הוא דפליגי דקתני כופין את הנודר:

9 אי אמרת בשלמא דנדרו - שנדר שלא יהנה מחבירו להכי כופין דאיהו הוא דאסר אנפשיה:

10 אלא אי אמרת דהדירו חבירו אמאי כופין אותו - הא איהו לא פשע דמינס אניס אלא ודאי בנדרו פליגי:

« רש"י על נדרים מ״ו ע״א:ו׳ רש"י על נדרים מ״ו ע״ב:א׳ »