רש"י על נדרים ג׳ א:ג׳

3 כינויין לשון נכרים - דבהני לשונות נדרי נכרים כקונם קונח קונס שיש לשון שקורין לקרבן קונם ויש לשון שקורין לקרבן קונח וכן השאר ומש"ה קא חשיב להו וה"ה לכל לשון הנודר אדם מיחייב והא דקא מנו חכמים הני לשונות משום דבהני לשונות בקיאין וכיון דאיכא נכרים דנדרי התורה אסרה בכל לשון דקאמר דהא הוי נדר:

4 אלא לריש לקיש דקאמר לשון שבדו להם חכמים - דחכמים תקינו הני לשונות להיות נודר בו:

5 מאי איכא למימר - היכי מצי אמרת ידות איידי דאתיין מדרשא הא תרוייהו בין ידות בין כינויין מדרשא אתיין דמדרבנן נינהו: