רש"י על נדרים ל״ו ב:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על נדרים ל״ו ע״ב:ב׳ רש"י על נדרים ל״ו ע״ב:ד׳ »

1 נדרים פתח ↗

אֶלָּא לְדַעְתּוֹ דְּבַעַל הַכְּרִי. הָא קָמְהַנֵּי לֵיהּ דְּקָעָבֵיד שְׁלִיחוּתֵיהּ! אֶלָּא מִשֶּׁלּוֹ עַל שֶׁל הַכְּרִי. וּלְדַעְתּוֹ דְּמַאן? אִילֵימָא לְדַעְתּוֹ דְּבַעַל הַכְּרִי — הָא קָמְהַנֵּי לֵיהּ! אֶלָּא לָאו, לְדַעְתֵּיהּ דְּנַפְשֵׁיהּ, וּמִשֶּׁלּוֹ תּוֹרֵם עַל שֶׁל חֲבֵירוֹ. וְאִי אָמְרַתְּ צָרִיךְ דַּעַת — הָא קָמְהַנֵּי לֵיהּ! אֶלָּא לָאו, אֵין צָרִיךְ דַּעַת.

2 נדרים פתח ↗

3 נדרים פתח ↗

4 נדרים פתח ↗

5 נדרים פתח ↗

3 הא קא מהני ליה דעבד שליחותיה - ואיהו הדירו:

4 הא קא מהני ליה - האי שתורם עליו:

5 אלא לאו לדעתיה דנפשיה - שלא הודיע לבעל הכרי שהוא רוצה לתרום עליו:

6 וא"א צריך דעת הא קמהני ליה - כיון שתורם עליו בידיעתו הא קמהני ליה:

7 אלא לאו אין צריך דעת - ולהכי תורם עליו דכיון שתורם עליו שלא מדעתו לא מהני ליה כלל:

« רש"י על נדרים ל״ו ע״ב:ב׳ רש"י על נדרים ל״ו ע״ב:ד׳ »