רש"י על נדרים ל״א ב

1 מתני' בזבינא מיצעא - דלא הוי זבינא חריפא ולא זבינא דרמיא על אפיה לפיכך שוה בשוה לא דזימנין הוי הנאת מוכר וזימנין הוי הנאת לוקח:

2 ודשמואל - דאמר חייב:

3 בזבינא חריפא - דודאי הוי הנאת לוקח לפיכך כי נאנס בידו חייב אפי' שוה בשוה דהנאת לוקח היא:

4 נאנסו בהליכה חייב - מפני שהוא כנושא שכר בההיא הנאה דאית ליה שמניחו להוליכו לבית חמיו גמר ומקני נפשיה:

5 בחזרה פטור - דלית ליה הנאה שלא נתקבלו:

6 ספסירא - מי שלוקח בהמה ע"מ למוכרה לאלתר:

7 בחזרה פטור - וה"נ כי אתניס בחזרה אתניס לפטור:

8 מי לא מזבין ליה - ובחזירה נמי כנושא שכר. הוי:

9 מתני' ואסור במולי עובדי כוכבים - דבכלל ערלים הן:

10 ערלי ישראל - בכלל מולים הן כגון שמתו אחיו מחמת המילה:

11 שחיא דוחה שבת חמורה - דכתיב וביום השמיני ימול ויקרא ט׳:א׳ ואפילו בשבת:

12 שכל זכיותיו של משה לא עמדו לו - בשעה שנתרשל מן המילה שנאמר ויהי בדרך במלון ויפגשהו ה' ויבקש המיתו שמות ד׳:כ״ד:

13 שדוחה את הנגעים - דכתיב וביום השמיני ימול ואע"פ שיש שם בהרת יקוץ:

14 דכתיב התהלך לפני והיה תמים - וכתיב בתריה ואתנה בריתי ביני ובינך: