רש"י על נדרים ל׳ ב

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על נדרים ל׳ ע״א:ה׳ רש"י על נדרים ל״א ע״א:א׳ »

2 נדרים פתח ↗

וּמַאן דְּמַתְנֵי אַסֵּיפָא, מַתְנֵי הָכִי: הַנּוֹדֵר מִיּוֹשְׁבֵי יַבָּשָׁה — אָסוּר בְּיוֹרְדֵי הַיָּם, וְלֹא בְּאֵלּוּ הַהוֹלְכִים מֵעַכּוֹ לְיָפוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא אֲפִילּוּ בְּמִי שֶׁדַּרְכּוֹ לְפָרֵשׁ, הוֹאִיל וְסוֹפוֹ לְיַבָּשָׁה סָלֵיק.

3 נדרים פתח ↗

מַתְנִי׳ הַנּוֹדֵר מֵרוֹאֵי הַחַמָּה — אָסוּר אַף בַּסּוֹמִין, שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּון זֶה אֶלָּא לְמִי שֶׁהַחַמָּה רוֹאָה אוֹתָן.

4 נדרים פתח ↗

גְּמָ׳ מַאי טַעְמָא? מִדְּלָא קָאָמַר ״מִן הָרוֹאִין״. לְאַפּוֹקֵי דָּגִים וְעוּבָּרִים.

5 נדרים פתח ↗

מַתְנִי׳ הַנּוֹדֵר מִשְּׁחוֹרֵי הָרֹאשׁ — אָסוּר בַּקֵּרְחִין, וּבַעֲלִי שֵׂיבוֹת. וּמוּתָּר בַּנָּשִׁים וּבַקְּטַנִּים, שֶׁאֵין נִקְרָאִין ״שְׁחוֹרֵי הָרֹאשׁ״ אֶלָּא אֲנָשִׁים.

6 נדרים פתח ↗

גְּמָ׳ מַאי טַעְמָא — מִדְּלָא קָאָמַר ״מִבַּעְלֵי שֵׂעָר״.

7 נדרים פתח ↗

וּמוּתָּר בְּנָשִׁים וּבִקְטַנִּים, שֶׁאֵין נִקְרָאִין ״שְׁחוֹרֵי הָרֹאשׁ״ אֶלָּא אֲנָשִׁים. מַאי טַעְמָא — אֲנָשִׁים זִימְנִין דְּמִיכַּסּוּ רֵישַׁיְיהוּ וְזִימְנִין דְּמִגַּלּוּ רֵישַׁיְיהוּ. אֲבָל נָשִׁים לְעוֹלָם מִיכַּסּוּ, וּקְטַנִּים לְעוֹלָם מִיגַּלּוּ.

8 נדרים פתח ↗

מַתְנִי׳ הַנּוֹדֵר מִן הַיְּלוּדִים — מוּתָּר בְּנוֹלָדִים. מִן הַנּוֹלָדִים — אָסוּר מִן הַיְּלוּדִים. רַבִּי מֵאִיר מַתִּיר אַף בַּיְּלוּדִים. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לֹא נִתְכַּוֵּון זֶה אֶלָּא בְּמִי שֶׁדַּרְכּוֹ לְהִוּוֹלֵד.

9 נדרים פתח ↗

גְּמָ׳ לְרַבִּי מֵאִיר וְלָא מִיבַּעְיָא נוֹלָדִים. אֶלָּא מִמַּאן אָסוּר?

10 חידושי הלכות פתח ↗

ברש"י רמ"א אף הנודר מן הנולדים כו' כי היכי כו' כצ"ל:

12 נדרים פתח ↗

וְאֶלָּא מַאי דִּיילִידוּ מַשְׁמַע, אֶלָּא מֵעַתָּה דִּכְתִיב ״הִנֵּה בֵן נוֹלָד לְבֵית דָּוִד יֹאשִׁיָּהוּ שְׁמוֹ״, הָכִי נָמֵי דַּהֲוָה? וְהָא עֲדַיִין מְנַשֶּׁה לֹא בָּא? אֶלָּא מַשְׁמַע הָכִי וּמַשְׁמַע הָכִי, וּבִנְדָרִים הַלֵּךְ אַחַר לְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם.

13 נדרים פתח ↗

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, לֹא נִתְכַּוֵּין זֶה אֶלָּא מִמִּי שֶׁדַּרְכּוֹ לְהִוּוֹלֵד. לְאַפּוֹקֵי מַאי — לְאַפּוֹקֵי דָּגִים וְעוֹפוֹת.

1 ההולכים מעכו ליפו - אסור בלבד:

2 אלא אפי' ממי שדרכן לפרש - אסור הואיל וסופן לעלות ליבשה הוו בכלל יושבי היבשה:

3 מתני' אסור אף בסומין - דלא נתכוין זה אלא במי שהחמה זורחת עליו:

4 גמ' מדלא אמר מן הרואין - דאילו אמר הכי היה מותר בסומין ומדאמר מרואי חמה משמע ממי שחמה זורחת עליו לאפוקי דגים שבים ועוברין שבמעי אמן שאין חמה רואה אותן שמותר בהן:

5 מתני' הנודר משחורי הראש אסור בקרחים ובעלי שיבות - דשחורי הראש משמע שנודר מאותן שהיו שחורי הראש:

6 ומותר בנשים - מפרש בגמרא:

7 גמ' מאי טעמא - אסור בקרחים:

8 מדלא אמר מבעלי שיער - דאילו אמר מבעלי שיער היה מותר בקרחין:

9 זימנין מיכסו רישייהו וזימנין מיגלו - והוו שחורי ראש:

10 אבל נשים לעולם מיכסו - שאינם שחורי הראש ועטופות כל שעה בלבנים:

11 וקטנים לעולם מיגלו רישייהו - כלומר איהו כי נדר אדעתא דגדולים נדר והני כיון דלאו גדולים נינהו ולא נהיגי מנהג גדולים להכי ליתנהו בכלל גדולים ומותר בהן:

12 מתני' הנודר מן הילודים - משמע שכבר באו לעולם כמה דכתיב הילודים במדבר יהושע ה:

13 מותר בנולדין - באותן העתידים להוולד:

14 וחכמים אומרים - אסור בשניהן דלא נתכוין זה אלא מכל מי שדרכו להוולד חכמים דסיפא היינו ת"ק:

15 גמ' לרבי מאיר - דמתיר אף בילודים:

16 ולא מיבעיא בנולדים - נמי דמתיר:

17 אלא ממאן אסור - כלומר א"כ ממה נדר:

18 חסורי מיחסרא והכי קתני מן הנולדים אסור בילודים - דכיון שנודר באותן שעתידים להוולד כ"ש שאסר עצמו באותן שכבר נולדו רבי מאיר אומר אף הנודר מן הנולדים וכו' כי היכי וכו':

19 והא עדיין - אפי' מנשה זקינו של יאשיהו לא בא לעולם:

20 ובנדרים הלך אחר לשון בני אדם - דדרכן של בכי אדם לקרות נולדין לאותן שעדיין לא נולדו ואם נדר מן הנולדין אסור בהן:

21 וחכ"א לא נתכוין זה וכו' - דבין בנולדין ובין בילודין אסור:

22 לאפוקי עופות ודגים - שאין נולדים ממעי אמן אלא מטילין ביצים ומתחממים ויוצאין:

« רש"י על נדרים ל׳ ע״א:ה׳ רש"י על נדרים ל״א ע״א:א׳ »