רש"י על נדרים כ״ט א

מהדורה: מהדורת וילנא

מפרשים:
1 א"ל רב המנונא - לעולא היאך יוצאין לחולין בלא פדייה:
2 וכי קדושה שלהן להיכן הלכה - כלומר היכי פקעה בכדי אע"פ שנקצצו:
3 והלא האומר לאשה היום את אשתי - שתהא לי מקודשת היום:
4 ולמחר אי את אשתי - אע"פ שהתנה כך בשעת קידושין:
5 מי נפקא למחר בלא גט - ה"נ אע"ג דנקצצו היינו כמו למחר אין את אשתו ולא נפקי בלא פדיון:
6 מי קא מדמית קדושת הגוף - וכו'. הני נטיעות דקדישי לפדייה קדישי קדושת דמים ולהכי פקעו מאחר שנקצצו אבל אשה קדושת הגוף היא ולהכי לא פקעה בכדי:
7 והתניא מי שאמר שור זה עולה כל ל' יום - שאם יקרב בתוך ל' יום עולה ואם לאחר ל' יום יקרב יהא שלמים:
8 כל ל' יום הוי עולה - כמו שאמר ולאחר ל' יצא מקדושת עולה והוי שלמים:
9 ואמאי - נפקא מקדושת עולה הא קדושת הגוף נינהו ופקעה בכדי וקשיא לעולא דאמר קדושת הגוף לא פקעה בכדי:
10 אמר לך עולא הכא במאי עסקינן - דפקעה קדושת עולה:
11 דאמר לדמי - דאמר הכי תורת דמיו עולה כל ל' יום לאחר שאפדנו ואקח בדליו עולה להכי לאחר ל' יום פקעה בכדי דקדושת דמים היא אבל קדושת הגוף אכתי לא פקעה:
12 א"ה - דמוקמת לה לדמי:
13 אימא סיפא - דההיא אמר שור זה לאחר שלשים יום עולה ומעכשיו ועד שלשים יום שלמים הכי הוי כדאמר איהו:
14 אי אמרת בשלמא - רישא בקדושת הגוף וסיפא בקדושת דמים: