רש"י על נדרים כ״ו א:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על נדרים כ״ו ע״א:ג׳ רש"י על נדרים כ״ו ע״א:ה׳ »

1 נדרים פתח ↗

אֵיתִיבֵיהּ רַב פָּפָּא לְרָבָא: כֵּיצַד אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא נֶדֶר שֶׁהוּתַּר מִקְצָתוֹ הוּתַּר כּוּלּוֹ? ״קֻוֽנָּם שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לְכוּלְּכֶם״, הוּתַּר אֶחָד מֵהֶן — הוּתְּרוּ כּוּלָּם. ״שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לֹא לָזֶה וְלָזֶה״, הוּתַּר הָרִאשׁוֹן — הוּתְּרוּ כּוּלָּם, הוּתַּר הָאַחֲרוֹן — הָאַחֲרוֹן מוּתָּר וְכוּלָּן אֲסוּרִין.

2 נדרים פתח ↗

3 נדרים פתח ↗

4 כיצד אמר ר"ע נדר שהותר מקצתו הותר כולו - דזהו כב"ה ופליגי רבנן עליה דאמרי לא הותר כולו דהיינו כבית שמאי:

5 שאיני נהנה לזה ולזה - שפרטן:

6 הותרו כולן - מפרש בברייתא לקמן:

« רש"י על נדרים כ״ו ע״א:ג׳ רש"י על נדרים כ״ו ע״א:ה׳ »