רש"י על נדרים י׳ א:י״א

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על נדרים י׳ ע״א:י׳ רש"י על נדרים י׳ ע״א:י״ב »

1 נדרים פתח ↗

מַתְנִי׳ הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ ״קֻוֽנָּם״ ״קוּנָּח״ ״קוּנָּס״ — הֲרֵי אֵלּוּ כִּינּוּיִין לַקׇּרְבָּן. ״חֶרֶק״ ״חֶרֶךְ״ ״חֶרֶף״ — הֲרֵי אֵלּוּ כִּינּוּיִין לַחֵרֶם. ״נָזִיק״ ״נָזִיחַ״ ״פָּזִיחַ״ — הֲרֵי אֵלּוּ כִּינּוּיִין לִנְזִירוּת. ״שְׁבוּתָה״ ״שְׁקוּקָה״, נוֹדֵר בְּ״מוֹהִי״ — הֲרֵי אֵלּוּ כִּינּוּיִין לַשְּׁבוּעָה.

2 נדרים פתח ↗

3 נדרים פתח ↗

4 נדרים פתח ↗

11 מתני' האומר קונם - שאמר קונם ככר זה עלי:

12 חרק - האומר ככר זה עליך חרק או שאמר נזיק נזיח פזיח הריני נזיק אם אוכל ככר זה או שאמר נזיח הוי כאילו נדר בנזיר:

13 שבותה - שלא אוכל ככר זה או שקוקה הרי אלו כינווים לשבועה והוי כאילו נשבע ממש:

14 נדיר במוהי - כמו מומתא לשון שבועה:

« רש"י על נדרים י׳ ע״א:י׳ רש"י על נדרים י׳ ע״א:י״ב »