מאירי על חולין קי״ד

1 המבשל בשר בפסולת הנשאר מן החלב אחר שנתחבץ והוא שנקרא בלשון תלמוד קום של חלב או מי חלב פטור בין על הבשול בין על האכילה ומ"מ כתבו חכמי הצרפתים שמדברי סופרים אסור לאכלו ואע"פ שלא נתבאר דבר זה בכאן כבר התבאר בפסחים שאסור לטבל בשר בכתח הבבלי ואין שם אלא קום החלב והוא שאמרו שם משום נסיובי דאית ביה:

2 עצמות וגידין וקרנים וטלפים אינן בדין בשר ואם בשלן בחלב פטור בין על האכילה בין על הבשול:

3 הפגול והנותר והטמא שבשלו בחלב לוקה על הבשול אבל אינו לוקה על האכילה משום בשר בחלב:

4 אע"פ שביארנו במי החלב שאינן כחלב מ"מ לא פקע שם משקה ממנו לענין הכשר זרעים וכשם שהחלב והשמן קרויים משקה לענין הכשר זרעים שהרי כתוב בחלב ותפתח את נאד החלב ותשקהו שמן כתוב משקה שמנים כך הקום היוצא מן החלב והמיחל היוצא מן הזיתים יש להם דין משקה לענין זה ומכשירים את הזרעים:

5 אע"פ שאמרה תורה באיסור בשול בחלב אמו לא סוף דבר אמו אלא בין בחלב אמו בין של אחותו בין בשאינו מינו כפרה והיא הנקראת כאן אחותו הגדולה וכיוצא בה בין במינו כגון רחל והיא הנקראת כאן אחותו הקטנה ואין צריך לומר בעז בין שבשל בשר גדייה או פרה בחלב של עצמה הכל אסור מן התורה:

6 המעשן או המבשל בחמי טבריה וכיוצא בהן כתבו גדולי המחברים שאין לוקין עליו:

7 ענין מעשר בהמה הוא שהיו מכניסין את הגדיים או את הטלאים או את העגלים לדיר והוא רחבה המוקפת ועושין פתח קטן לדיר שלא יצאו שנים כאחד ומעמידין האמהות מבחוץ שיהיו גועות ויצאו הוולדות לקראתם אחד אחד כמו שיתבאר במקום אחר וכשיוצאין מונה עד שיגיע לעשירי וסוקרו בסיקרא כמו שיתבאר במקומו ואין עגלים נכנסים לדיר עם הטלאים מפני שאין מעשרין מן הבקר על הצאן ומן הצאן על הבקר אבל הטלאים עם הגדיים נכנסים לדיר כאחד ומתעשרין זה על זה שכלם ר"ל בין רחל בין עז נקראין שה:

8 כבר ידעת שאין מעשרין מן הנולדים בשנה זו על הנולדים בשנה האחרת ושאחד באלול הוא ראש השנה לענין זה כמו שביארנו במסכת ראש השנה מעתה אם ילדו הוולדות בתוך שנתן שהרי הגדייה יולדת בתוך שנתה כמו שהתבאר בבכורות הרי היא נכנסת עם בנה לדיר להתעשר למדת שיש שהבהמה מתעשרת עם אמה ויש שאין מתעשרת עמה וכן יש שמותרת עמה בהרבעה ויש נאסרת כמו שיתבאר בסמוך בפרד בן חמור וסוסיא וכל שהיא טהורה אסורה עם אמה בשחיטת יום אחד ופרי עם פרי מותר בשחיטה כגון שני בני פרה וכן פרי עם פרי אסור בבשול כגון בשר בחלב אחותו וכל שכן פרי עם האם כגון בחלב אמו סוס שהוא בן סוס וסוסיא ויש לאמו בת מן החמור גם כן שמותר באחותו כמו שהתבאר ואסור באמו ויש חולקים בקצת דברים בענין זה כמו שהתבאר בפרק אותו ואת בנו:

9 עבד כנעני ושפחה כנענית אין להם שום חייס ולא שום קורבה ומותר לינשא בן לאמו או בת לאביה ואח לאחותו וכל כיוצא באלו שאינו לא בכלל ישראל ולא בכלל בני נח נשתחררו הרי הם כגרים מעתה עבד בן שפחה ויש לו אחות שפחה נשתחררה אחותו אסור באחותו ומותר באמו נשתחררה אמו אסור באמו ומותר באחותו נשתחרר הוא או נשתחררו שתיהן אסור בשתיהן ואיסור זה מדברי סופרים כמו שיתבאר במקומו הא מן התורה כל שנתגייר או נשתחרר הרי הוא כקטן שנולד ואין לו שאר בשר אפי' נתגייר הוא ושארו:

10 כבר ידעת שאסור לזרוע שני מיני זרעים בארץ ישראל כמו שהתבאר מ"מ מערב הוא זרעים ומעמידם בכלי אין בזה בית מיחוש והוא שאמרו כאן במה שאמרו בכלאי זרעים שאסור פרי עם פרי ר"ל זריעת שני מינין ומותר פרי עם האם ר"ל זריעת זרע אחד בקרקע ואמרו על זה כלום נאסר פרי עם פרי אלא על ידי האם ר"ל זריעתו בקרקע דהא חטי ושערי בכדא לא מיתסרן:

11 כל הנבלות אע"פ שנאסרו באכילה בהנאה מיהא הותרו חוץ משור הנסקל כמו שיתבאר במקומו שהרי נאמר בנבלה לגר אשר בשעריך תתנה ואכלה או מכור לנכרי ולא סוף דבר לגר בנתינה ולגוי במכירה אלא אף בחלוף אלא שמצוה להקדים נתינה לגר על מכירה לגוי שהגר הואיל ונכנס תחת כנפי השכינה הרי הוא בכלל אחוה ואתה מצווה להחיותו מה שאין כן בגוי שכל שהוא מעובדי האלילים אי אתה מצווה להחיותו: