1מה שביארנו שאפי' נשאר מחלקים אלו שיעור ארבעה טפחים טהור דוקא בשחלקו מצד גבהו שאי אפשר להעמיד החתיכות יפה אבל חלקו מצד רחבו אם היה תנור זה גדול עד שנשאר בכל אחד מחלקיו כשכתתו לשלשה לטהרו ארבעה טפחים טמא אע"פ שלא נשתייר אלא מיעוטו שלם הואיל ויש בשיריו ארבעה טמא הא תנור קטן שאין בשיריו ארבעה ר"ל שלא נשתייר אלא מיעוטו שלם טהור:2אין כלי חרס מקבל טומאה עד שתגמר מלאכתו התנור מאימתי גמר מלאכתו משיסיקנו הסקה הראויה לאפות בה סופגנין:3תנור שהתחיל לבנותו ורוצה לעשותו גדול משבנה בו ארבעה טפחים והסיקו מקבל טומאה ואם היה קטן משיתחיל בו טפח ויסיקנו:4המשנה הרביעית והכונה בה בביאור ענין החלק השלישי ג"כ ואמר על זה עור שעליו כזית בשר הנוגע בציב היוצא ממנו ובשערה שכנגדה טמא היו עליו שני חצאי זיתים מטמאין במשא ולא במגע דברי ר' ישמעאל ר' עקיבא אומר לא במגע ולא במשא ומודה ר' עקיבא בשני חצאי זיתים שהן תחובים בקיסם והסיטן שהיא טמא מפני מה ר' עקיבא מטהר בעור מפני שהעור מבטלן אמר הר"ם פי' סיב הוא חוט דק שנפסק מן העור הסמוך לבשר ההוא בשערה שכנגדו שערו שבשטח העור כנגד הבשר וקיסם הוא עץ דק כמו פלך כוש או כרכר ופי' תחובים מנוקבים שמנקבין אותו באותו העץ הדק ומכניסו בהן והלכה כר' עקיבא וחכמים:5אמר המאירי עור שיש עליו כזית בשר הנוגע בציב היוצא ממנו ובשערה שכנגדו טמא כמו שביארנו למעלה היו עליו שני חצאי זיתים מטמאין במשא ולא במגע ר' עקיבא אומר לא במגע ולא במשא והלכה כר' עקיבא וכבר ביארנוה למעלה ומודה ר' עקיבא בשני חצאי זיתים שתחבן אדם בקיסם והסיטן ר"ל שנשאם שהנושא טמא שהרי נשא כזית ולא אמרו שהן בטלות אלא בעור מפני שהעור מבטלן כמו שביארנו במשנה ומ"מ הנוגע טהור שאין חבור אדם חבור ויש חולקין בזו וכן הלכה אלא שיש בזה תנאי כמו שיתבאר בגמ':6זהו ביאור המשנה וכלה הלכה היא וכדברי ר' עקיבא ודברים שנכנסו תחתיה בגמ' אלו הן:7כזית מן המת שהוא מטמא באהל שנחלק לשנים והכניס שני החצאין לתוך הבית האהל מצרפן ומטמאה באהל וכן כל המטמאין באהל שנחלקו והכניסן לתוך הבית יש מי שמפרש דבר זה דוקא בשהכניסן כאחת ויראה אף בשהכניסן בזה אחר זה:8קולית סתומה אינה מטמאה לא במגע ולא במשא וכבר ביארנוה למעלה שני חצאין אלו שתחבן בקיסם שאמרנו עליהם במשנה שהנושאן טמא דוקא בשהיה חוט אחד של בשר מתפשט ויוצא ומחבר בין שתיהן אבל אם היו מפורדות מכל וכל אפי' נשאם כל היום טהור:9המשנה החמשית והכונה בה בביאור החלק הרביעי בטומאת העצמות ואמר על זה קולית המת וקולית המוקדשין הנוגע בהן בין נקובים בין סתומים טמא קולית הנבלה וקולית השרץ הנוגע בהן סתומים טהורים נקובין כל שהוא מטמאין במגע ומנין שאף במשא ת"ל הנוגע והנושא את שבא לכלל מגע בא לכלל משא לא בא לכלל מגע לא בא לכלל משא אמר הר"מ פי' קולית הוא כל עצם שיש בו מוח והוא סתום בשתי קצותיו ומה שאמר מוקדשין ר"ל מן המוקדשין שהוא מטמא כמו שיתבאר ומה שאמר מנין אף במשא הוא מדבר על קולית השרץ אבל השרץ אין בו טומאת משא כמו שיתבאר בתחלת כלים ביצת שרץ המרוקמת טהורה ניקבה כל שהוא מטמאה במגע פי' ענין מרוקמת שיש בו שרטוטי תואר בעל חי ואיבריו כבר בתוך הביצה כמו שנ' אשר עשיתי בסתר רוקמתי בתחתיות ארץ:10אמר המאירי קולית המת הנוגע בה בין סתומה בין נקובה טמא שהרי עצמות המת מטמאין במגע ויש בו צדדין שמטמא באהל מצד המוח שבתוכו כמו שיתבאר בגמ':
