מאירי על חולין מ״ח

1 בהמה שניטלה האם שלה והיא השלפוחית והולד מונח בה כשרה ואף בעוף כן ויש מחמירין בשל עוף כמו שיתבאר:

2 כבד שהתליע אפי' במקום חיותה ואפי' במקום מרה כשרה וכל שכן בשאר מקומות:

3 כבר ביארנו למעלה שקרום שעלה בריאה מחמת מכה אינו קרום וכן ביארנו הענין בושט אבל שאר המקומות הנפסלין בנקב שעלה בהם קרום כגון הדקין והקיבה והמרה וכיוצא בהם גדולי המפרשים הסכימו להיתר לא נאמר כן בריאה אלא מתוך שהיא שואבת כל מיני משקין עשוי להתפרק וכן הדין בושט מתוך שהמאכל עובר בו תמיד וגדולי הרבנים חולקים בזו בפירושיהם:

4 ריאה שהיו בה צמחים ובועות אפי' הרבה ומלאות מוגלא ואפי' גדולות ככד והם שאמרו עליהם כנדי כנדי כשרה הואיל ואין שתים מהם דבוקות זו בזו כמו שביארנו למעלה היו בועות אלו קשות כסלע והם שאמרו עליהם טינרי טינרי הואיל ומ"מ הרוח עובר דרך הסמפונות ואין הקושי עובר בפנימיות הסימפון כשרה:

5 גדולי הפוסקים והמחברים כתבו שאם היתה בועא מלאה מים זכים או מוגלא כשרה אבל מים עכורים וסרוחים טרפה ומפני שהם גורסים למטה בסוגית ניטלו הכליות כשר בריאה ובכוליא מים זכים פסול בשניהם לקות והוא שכשמעמידין אותם נופלים תלחים תלחים כשר בריאה ופסול בכוליא מופלא פסול בריאה וכשר בכוליא נקב ומים זכים שכשרים בשניהם לא אמרן אלא דצילי אבל עכירי לא ודצילי נמי לא אמרן אלא דלא אסרוח אבל אסרוח טרפה והם מפרשים אבל עכירי טרפה וכן אבל אסרוח טרפה בין בריאה בין בכוליא ויש לתמוה היאך פוסלין בריאה בעכירות ובסרחון אחר שהכשרנו בה את המוגלא ואף המוגלא תחלתה עכירות וסרחון ושמא כל שנעשה מהם מוגלא הוא לסבת איזה חומר מיקרי והדר וברי אבל מים עכורים וסרוחים לקות שבעצמם הוא ולשטתם כתבו גדולי המחברים שכשהוא מוציא הליחה לבדקה צריך לבדוק הסימפון שתחתיה ואם נמצא נקוב טרפה ואף זה תמה שהרי אמרו בסוגיא זו שהיו לוקחים בלא בדיקה ולא אמרו להם דבר והיו עומדין כנדי כנדי ור"ל ודאי במוגלא שלהם ועוד שאבעבועות שבין עור ובשר מה יש לחוש להם לנקיבת הסימפונות ואם אמרו בהשפכה כקיתון מפני שכל הבשר נמס בתוכה יאמרו במה שבין עור ובשר אלא ודאי אף לשטתם אין מצריכין בה בדיקה ואף לעקר השטה יש לדון בה ולומר שזה שאמר ומים זכים לא אמרן אלא דצילי וכו' לא קאי אלא אכוליא ואין גורסין ומים זכים כאן וכאן לא אמרן אלא ומים זכים לא אמרן וכן עקר ואם כן כל שבריאה אפי' עכורים וסרוחים כשרה אלא שראוי לחוש לדברי גדולי הפוסקים והמחברים וכן שהסכימו עמהם רוב מפרשים:

6 סירכא הנאחזת במקום המכשיר בה כגון אונא לדופן והיה נקב בדופן לעומת הסירכא אלא שהיא מסתבכת בדפני הנקב טרפה וכן מרה שניקבה במקום שהכבד סותמה אם ניקב הכבד כנגד אותה סתימה טרפה שאין כאן סותם:

7 כבר ידעת על פצוע דכא וכרות שפכה שהם אסורים לבא בקהל כמו שיתבאר במקומו ניקב הגיד בעטרה עצמה או ממנה ולמטה כלפי הגוף אם כשרואה קרי יוצאה טפה ממנו דרך הנקב פסול ואם נסתם הנקב חזר להכשירו מפני שראוי הוא להוליד ודברים אלו אינם אלא במה שנעשה בידי אדם או כלב וכיוצא בזה אבל בידי שמים כגון שנולד כך או מחמת חולי כשר כמו שיתבאר במקומו:

8 דבר שרבו מתיריו ומקצת יחידים אוסרים ראוי לאיזה מן הנמשכים אחר האיסור שלא מחמת ראיה אלא כנמשך אחריו מחמת חסידות ויראה שלא להתיהר בכך לפני הנוהגים בו היתר מעשה היה באחד מן החכמים שהיה נוהג כדרך זה איסור בריאה שהעלתה בועות והיה עובר בשוק הטבחים עם חברו כדי לקנות בשר ולא מצא אלא מזו ושאלו חברו היאך לא היה לוקח ממנה והעלים לו כונתו והשיב שאין לו מעות מצויים עכשיו משם למדנו גם כן שהחכם הנוטה לאיסור בדבר שרבו מתיריו והוא נשאל על אותו דבר שרשאי לומר לנשאל שילך לו לפלוני חכם שהוא יודע בו שיתירנה ויש מי שאומר שאף הוא בעצמו יכול לומר לנשאל פלוני ופלוני התירוה והנשאל סומך על אותה תשובה להיתר אע"פ שהוא עצמו נוטה לאיסור:

9 מחט הנמצאת בריאה אם יצאה מחט לחוץ הרי ניקבה הריאה וטרפה ואם היא שלמה ואנו מכירים במשמוש שיש בה מחט מבפנים מעלין אותה בנפיחה ואם מבצבצת טרפה ואם אינה מבצבצת כשרה על כרחנו דרך הקנה נכנס המחט בסמפון הריאה ונקבה הסימפון עד שנכנס לה לבשר הריאה ואע"פ שמ"מ ניקב סימפון הריאה הרי הוא כשר כמו שיתבאר בסמוך ואע"פ שאין מאכל נכנס דרך הקנה שמא הקדים קנה לושט מאחר שהריאה לפנינו שלמה שאלו נכנסה דרך הושט ונקבה הדקין ומהם לריאה היה ראוי למצוא הריאה נקובה אלא דרך קנה נכנסה ולא ניקבה הריאה ואפי' נתאכל הבשר סביב המחט בפנימיות הריאה שחסרון מבפנים אינו חסרון ושמא תאמר תינח בקופא מלגו ר"ל בפנימיות הריאה וחדה כנגד חלל הבהמה שיש לומר דרך חודה נכנסה בקנה ונקבה הסימפון ויצאה דרך חדה בבשר הריאה על הדרך שיתבאר בסמוך בכבד אבל קופא מלבר נחוש שמא דרך ושט נכנסה ונקבה הדקין שהרי משני צדדין ראוי לומר כן חדא שכל שאפשר לומר שדרך ושט נכנסה נוח לנו בכך ועוד שאלו דרך קנה נכנסה צריך לומר שדרך קופה נקבה הסמפון ואין זה מצוי תדע שגדולי הרבנים סוברים כן ולא הכשירו אף בריאה אלא בקופא מלגו שנכנסה דרך חדה בקנה ומ"מ אלו כן לא היה להם להזכירה סתם אלא שאף בקופא לבר הדבר רחוק לומר שדרך ושט נכנסה שהרי ריאה זו שלמה לפנינו והמחט אינו יוצא לחוץ כלל ואין הדבר מצוי לנקוב המחט את הדקין ולהזדרז כל כך שתכנס כולה לריאה בלא שום יציאת חוץ ועוד שהריאה אינה מבצבצת בנפיחה והיכן הוא הנקב ואם תאמר שנסתם מ"מ סתמא דמילתא קרום היה ניכר בו ואם מפני שאין דרך קופה לנקוב את הסימפון באמת אינו מצוי כל כך ומ"מ אינו רחוק כדרך שהוא רחוק בדקין שהסימפון רך קצת ולפעמים ניקב דרך קופא:

10 נחתכה הריאה ונמצא המחט באחת מן החתיכות או שחתכוה לאחר שהכירו בכך קודם שהעלוה בנפיחה והביאו חתיכה שהמחט בתוכה לפנינו טרפה מספק הואיל והכשרה היה תלוי בבדיקה בנפיחה ואינה שלמה אף אנו אומרים שמא אלו היתה שלמה היה הנקב נמצא בנפיחה ושמא עבר המחט ונקב את הריאה מבחוץ וזהו שאמרו הם שהכשירו ידוע מאיזה טעם הכשירו כלומר שהעלוה בנפיחה אנו מאיזה טעם נכשיר אחר שאינה שלמה לפנינו ואף זו אין בה הפרש בין קופא לבר לקופא לגו שאם דרך ושט נכנסה כבר נקבה הדקין והריאה ואם דרך קנה נכנסה כשם שנקבה הסמפון כך אפשר שעבר ונקב הקרום ויש אומרים שאפילו נראית לנו הרבה בפנים מתוך נדנודה חוזרת ומתגלגלת ומכל מקום בזו אני אומר שהכל לפי מראית העין וכל שהמחט רחוק מן השפה ומקומה ניכר שלא עבר מכשירין אותה:

11 מחט שכבר העלינו בנפיחה הריאה שהיא בתוכו ועלתה שעל כל פנים יש לנו לדון שנכנס בקנה ונכנס בסימפון הריאה ונקבה הסימפון ויצאה לה לבשר הריאה כשרה כמו שביארנו שהרי לא ניקבה הריאה ואם מפני נקב הסימפון הרי אמרו סימפון הריאה שניקב כשר אחר שלא ניקב לחברו והוא שניקב בפנימיות הריאה אחר שנבלע הסימפון בבשר הריאה והוא סמוך לבשר הריאה שבשר הריאה מגין עליו אבל אם ניקב בעליונות הריאה כשמתפרד מסימפון אחר שבה קודם שיבלע בבשר ונמצא הנקב מכוון כנגד דופן הסימפון האחר והוא שאמור עליו כאן ניקב לחבירו טרפה שאין דופן חבירו מגינה עליו שהסימפון קשה הוא ואינו מגין שמא תאמר מחט שנמצאת בריאה שכבר עלתה בנפיחה נחוש שמא בכניסתה נקבה הסימפון בצד חברו תדע שמתוך כך פרשו קצת חכמי הדור שכל שבתוך הריאה אין בו טרפות אף בסימפון שניקב לחברו ומה שאמר אמר רב נחמן סימפון שניקב וכו' הוא נאמר בקנה הריאה ודברים זרים הם ומ"מ לענין השאלה תירצו רבים שאין מחזיקין איסור אלא במה שהדבר מצוי להחזיקו ואין הדבר מצוי לנקוב בתחלת הסימפון תכף שנכנסה בו ומחט שנמצאת בסימפון הגדול שבריאה אין צריך לומר לפי מה שכתבנו שהיא כשרה:

12 הרבה דקים סובבים סביב הכנתא הנקראת אינטריל וסדור אלו הדקין כאחד נקראים סדורא דכנתא ניקב אחד מהם בדופן הסמוך לחברו כשרה שדופן חברו שהוא רך מגין עליו כל שכן אם ניקב בדופן הסמוך לכנתא שהרי חלב שבה טהור וסותם הא אם ניקב כלפי מעלה או כלפי מטה או מן הצד החיצון שאין דופן מעי אחר סמוך לו טרפה:

13 מחט שנמצאת בכבד או בחתיכה שבו והרי הכבד אינו נטרף בזה מצד עצמו שהרי אין נקב פוסל בו אי קופא לגאו ר"ל שנכנס המחט דרך חדה והרי אנו רואים אם יצאה לחוץ שחודה כלפי חלל הבהמה וקופא בפנימיות הכבד ודאי מחט זה לא נכנס דרך הושט שאלו כן כשתבא לומר שנקבה המעין ויצאה מהם ונכנסה לכבד ודאי יש לך לדון שדרך חדה נכנסה ונקבה וכן דרך חדה נכנסה בכבד והיה ראוי שתהא קופא לצד חלל הבהמה שאלו תאמר שדרך קופא נכנסה בושט ונקבה ונכנסה קופה לכבד ומתוך כך חודה יוצא לחלל הבהמה אין קופה של מחט עשוי לנקוב הדקין אלא ודאי דרך הקנה נכנסה דרך חודה ובא לו לסימפון הכבד ונקב והרי חודה שיצא או שהוא עומד כנגד החלל וכשרה ואם קופה של מחט כלפי חלל הבהמה ודאי נכנס המחט דרך חדו בושט ונקב המעין ונכנס דרך חדו בכבד והרי קופה נשאר בצד חלל הבהמה וטרפה ואע"פ שאפשר לומר שדרך הסימפון נכנס ומפני שהסימפון רך קצת וניקב אף דרך קופה מ"מ אין נקיבה דרך קופה מצויה כל כך אף בסימפון וכל שכן שכל שנוח לנו שדרך הושט נכנסה כך יפה לנו כמו שנבאר בסמוך ואם היתה המחט דקה פסולה על כל פנים שאף קופה מצוי לנקוב הדקים ואע"פ שיש לתלות בה להקל לומר שדרך הסימפון נכנסה גם כן כל שנוח לנו לומר שדרך הושט נכנסה אין אומרין שדרך קנה נכנסה שהדבר מצוי יותר ליכנס דרך הושט עם המאכל ויש מפרשים אבל חלישתה אף קופא לבר תולין שדרך הסימפון נכנסה וכשרה מפני שבכל כלי הריאה נוח להם לומר שדרך קנה נכנסה וכן כתבוה מגדולי הראשונים שבגירונדאה בחבוריהם בשם גדולי הרבנים ואין גורסין אבל חלישתא נקובי נקיב אלא אבל חלישתא לא ופי' מעורבב הוא ויש בו מן הקושיות הרבה כתובות בחדושין אלא שאין תועלת בזכרם וביאור השמועה כלה מתישב יפה על פי הפסק שכתבנו:

14 שיעור גסות המחט ודקותו לא נודע לנו ומתוך כך אנו אוסרין את הכל ואין מפרישין בין דרך חדה נכנסה לדרך חרירה נכנסה ומ"מ אם היה ענין בגרעינה מדקדקים בה וכן במחט של סקאין לדעתי שאם לא כן במה חלקו בין גסה לדקה ולא מצינו בתלמוד מחט גסה הימנה:

15 נמצא המחט בקורקבן של עוף בתוך הכיס ודאי דרך ושט נכנסה ואם נקבה הקורקבן כלו אחר הכיס טרפה ואם ניקב הכיס לבד הרי לא ניקב הקורקבן וכשרה:

16 היתה תחובה בקורקבן וכיסה קיים יש אומרים שטרפה לא נאמר בניקב הקורקבן וכיסו קיים שהוא כשר אלא בניקב מחמת חולי אבל בקוץ או מחט מהיכן באו אם דרך הושט על כרחך ניקב הכיס אם דרך הקנה רחוק הוא שלא לעבור תחלה באיזה אבר שהנקב פוסל בו וכן הדין בכל אבר פנימי שאין הנקב פוסלו כגון ניקב הלב שלא לבית חללו וכגון הטחול בצד הדק שבו והמסס או בית הכוסות שניקבו שלא ניקבו לחוץ וכן כל כיוצא בזה אא"כ ראינו המחט תחוב מדופן הבהמה לאותו האבר וזו היא שיטת רבותי' הצרפתים ואף גדולי הדור נסכמים בה ויש אומרים שאין זה הכרח אפשר שיצא מן הקנה לקורקבן קודם שיגיע לקנה הריאה שנקיבתו במשהו ודעת ראשון נראה עקר אלא שבנארבונאה נהגו בכולם כדעת שניה שכל שאפשר לתלות אף על צד רחוק תולין שלא להחזיק איסור במקום שאינו ברור ושלא נולד בו ריעות שהרי אף במקום ריעות יש לנו בקצת דברים לתלות במה שאפשר לתלות להקל כידא דטבחא וכיוצא בה כמו שהתבאר:

17 הורו רבותי שכל שאנו חוששין לניקבו הדקין או הושט או הריאה כל שהדקין או הושט או הריאה לפנינו ואנו רואין באיזה נסיון שאין שם נקב כגון בושט ובדקין בנתינת מים לתוכן ובריאה בנפיחה בודקין אותם וכל שלא נמצאת נקובה על פי הנסיון מכשירין אותה:

18 נמצאת בתוך הכרס של בהמה ודאי כשרה שעם האוכלין נכנסה:

19 נמצאת בלב ויצאה לחוץ טרפה בכל ענין שאם ניקב לבית חללו טרפה מצד עצמו ואם לא ניקב לבית חללו אלא שניקב בקוץ או שנמצא המחט ויצא לחוץ ודאי בלעתו הבהמה דרך ושט ונקב הדקין ונכנס ללב ואם תאמר דרך קנה נכנסה הרי יצאה לחוץ ונמצא שניקב לסימפון הא כל שלא יצאה לחוץ יראה שכשרה דרך קנה נכנסה לסימפון ובקשה לצאת ולא יצאה שאלו דרך ושט אי אפשר שלא נמצא מעט ממנה בחוץ כמו שכתבנו ואין להפריש אף בזו בין נכנסה דרך חדה לנכנסה דרך חרירה:

20 נמצא המחט תחוב מן הדופן לאחד מן האיברים שאין נפסלין בנקב מצד עצמן ודאי הרי לא נגעה בדקין וכשרה:

21 נמצא מחט או קוץ בחלל הבהמה או העוף גדולי האחרונים אסרוה שהרי בדוחק נכנסה בחלל ושמא מתוך דחק זה נקב עם כניסתו אחד מן הנטרפים בנקב משהו ולא יראה כן: