מאירי על חולין קל״א

1 אנסו מבית המלך את גרנו אם עשו דבר זה כדין מפני חוב שהיה הוא חייב להם חייב לעשר ממקום אחר שהרי הוא כאלו מכרו ואם אנסוהו בגזלה גמורה או שלא כדין ובלא ראיה והוא הנקרא אנפרות אע"פ שבאים בטענה פטור מלעשר:

2 מי שאמר לחבירו מכור לי בני מעיה של פרה זו והיתה שם הקיבה הרי זה הלוקח נותנה לכהן ואינו מנכה לטבח מן הדמים הואיל ובני מעיה לקח לא היתה הקיבה בכלל ואם לקח הימנו במשקל ליטרא בכך נותנה לכהן ומנכה לו מן הדמים ויתבאר זה במשנה הששית:

3 עשרים וארבעה מתנות ניתנו לכהנים כמו שיתבאר מנין שלהן למטה יש מהן שהם חייבים לאכלן בקדושה ואינן להם כנכסים שלהם לעשות כל צרכיהם ויש מהן שהם נכסי כהן לקנות מהם עבדים וקרקעות ובהמה טמאה ובעל חוב נוטלן בחובו והאשה בכתבתה וקונה בהם אפי' ספר תורה אע"פ שאין מגיע ממנה הנאת אכילה ומה הן מתנות אלו שזכה בהן כל כך שלשה עשר הן אע"פ שלא נמנו כאן אלא שבעה א' התרומה ב' תרומת מעשר ובכללה תרומת מעשר של דמאי ג' החלה ד' הבכורים ה' ראשית הגז ו' מתנות כהונה ר"ל זרוע לחיים וקיבה ז' עורות קדשים ח' קרן וחומש האמור בגזל הגר ט' שדה אחוזה י' שדה חרמים י"א בכור בעל מום י"ב פדיון הבן י"ג פטר חמור ויש כוללין בזה בכור תם ואין הדבר כן אלא בבכור בזמן הזה וכן הדבר מתבאר במסכת בבא קמא:

4 ואע"פ שיש באלו שאסורות לזרים מ"מ מוכרן לאוכליהם הנוהגין בהן בקדושתן והוא עושה בדמיהם כל צרכיו לוי אין נותנין לו מתנות אלו שלא ניתנו אלא לכהן אבל אם הם נותנין מתנות אם לאו הדבר בספק שהרי כתוב מאת העם ויש ספק בלויים אם הם בכלל העם אם לאו מעתה אינם חייבין ליתן ומ"מ אם באו מתנותיו ליד הכהן או שנטלן אין מוציאין אותן מידו:

5 ארבעה מתנות יש לעניים בבצירת הכרם והם השכחה והפאה והפרט והעוללות ובתבואה שאין לומר בה פרט ועוללות יש בה שלשה מיני מתנות והם השכחה והפאה והלקט ובאילן אין שם אלא שתים והם השכחה והפאה וענין כל אחת מהם יתבאר במקומו בע"ה:

6 ומ"מ מתנות אלו אין בהם טובת הנאה לבעלים שיהא רשאי לתתם לכל עני שירצה עד שיהא אדם אחר יכול לומר לו הריני מהנה אותך בדבר זה וכן כל מעשרותיך לפלוני עני קרובי אלא כל שבא תחלה נוטלן על כרח הבעלים ואפי' עני שבישראל חייב במתנות עניים שהזכרנו ואינו מעכבן לעצמו מצד עניו:

7 לפי דרכך למדת שחמש מתנות יש לעניים בין הכל והם שכחה ופאה ולקט ועוללות ויש להם עוד מתנה ששית והיא בשנה שלישית וששית והוא מעשר עני ואינה בדין זה אלא יכול להכניס כל תבואתו בביתו ומאחר שהכניס מעשר העני בביתו יש לו בו טובת הנאה ונותנו לכל עני שירצה אבל אם היה מתחלק בגורן אין לו בו טובת הנאה אלא כל הקודם זכה כמו שיתבאר במקום אחר ומ"מ אף מעשר עני מוציאין אותו מכל אדם ואפי' היה עני שבעניים:

8 הכהנים אע"פ שהם נוטלים תרומות ומעשרות משאר העם אין רשאין לאכול פירותיהם בטבלם אלא מפרישין תרומות ומעשרות ומעכבין לעצמן וכבר ידעת בענין המעשרות שאחר שהפרישו תרומה גדולה היו מפרישין מעשר ראשון ונותנין ללוי והיה הלוי מפריש ממנו תרומת מעשר ונותנה לכהן מעתה אף הלויים והכהנים היו מפרישין מתרומתם מעשר ראשון כדי להפריש ממנו תרומת מעשר אין מוציאים אותו לא מכהן לכהן ולא מלוי ללוי שנאמר כי תקחו מאת בני ישראל וכל שכן מלוי לכהן וכן כל מתנות כהנה אינן יוצאות מכהן לכהן:

9 עזרא קנס את הלויים בזמנו שלא ליתן להם מעשר ראשון מפני שלא עלו עמו לירושלים ונתנו לכהנים ומ"מ לא קנס את הלויים שיהיו נותנים אותו לכהן הא שאר הפרשות כגון תרומה וחלה ותרומת מעשר מוציאין אותה מלוי לכהן:

10 ראשית הגז הלויים בו בכלל ישראל וכלם נותנין אותו לכהן כמו שיתבאר:

11 הכהן פטור מן המתנות וכן הנכרי ששחט לו ישראל וזהו שאמרו השוחט לכהן ולנכרי פטור מן המתנות כמו שיתבאר במשנה החמישית:

12 טומאת מקדש וקדשיו שנעשית בשוגג יתבאר ענינה במסכת שבועות על איזה צד יתחייב בקרבן ועל איזה צד לא יתחייב וכשלא יתחייב איזה קרבן תולה לו או מכפר ומ"מ טומאת מקדש וקדשיו שנעשית במזיד הן שאירעה לפני לפנים הן בהיכל הן במזבח אם היה המזיד מן הכהנים פר כהן גדול של יום הכפורים מכפר ואם היה לוי או ישראל או אשה או עבד כנעני ובמל וטבל לשם עבדות דם שעיר הנעשה בפנים ויום כפורים מכפר שנאמר וכפר על הקדש מטומאות בני ישראל וכתיב על הכהנים ועל כל עם הקהל יכפר:

13 מתנות כהונה שלפנינו ר"ל זרוע לחיים וקיבה שרצו הבעלים ליתנם לכהנת הרי הם רשאים ואפי' היתה נשאת לישראל ולא עוד אלא שבעליהן אוכלין מהן בשבילן מכאן סמכו הגאונים שבעל הכהנת אינו נותן מתנות אם זכתהו אשתו ליקח דין הוא שתזכהו שלא ליתן:

14 כבר ידעת בדיני מנחות שמנחת ישראל נקמצת ושיריה נאכלין לכהנים אבל מנחת כהן כלה כליל מעתה מנחת כהנת הרי היא בזו כישראל ונקמצת ושיריה נאכלין לכהנים: