מפרשים:
1 סנונית הדרה בבתים אם כרסה לבן טהורה ובכלל צפור היא וכשרה לטהרת מצורע ואם כרסה ירוק או של צבעי' טמאה ומנהג פשוט לאסור את כולן:
2 כל שהוא מין תורים כשר לקרבן משום תורים ומ"מ כל שאין בו ארבעה סימנין אינו בכלל מין התור ואינו כשר לקרבן:
3 התסיל והוא עוף ממין יונה הנקרא טודו אינו ממין התור אלא ממין היונה ונמצא שבקטנו כשר בקרבן ולא בגדלו והגאונים פרשו תסיל בלשון ערב אלורשאן:
4 דאצופי הוא ממין התור ונקרא בלשון ערבי אלפאכתה והוא צוצלא האמור בסנהדרין פרק חלק מין אחד של תורים היה מצוי אצלם והיו קורין להם תורים של רחבה והעידו עליהם שכשרים לקרבן:
5 כבר ביארנו שמים המוקדשין ששתתה מהן בהמה או חיה שפסלוה ואף העופות בדין זה חוץ מן היונה מפני שהיא מוצצת ואינה מקיאה והתסיל אע"פ שביארנו עליו שהוא מין יונה פוסל מפני שמוצץ ומקיא:
6 אזוב האמור בתורה לכל דבר הוא אזוב שאוכלין אותו בעלי בתים ושבני אדם מתבלין בו את תבשיליהן והוא קרוי אזוב סתם אבל כל שיש לו שם לווי כגון אזוב יון ואזוב כוחלית ואזוב רומית ואזוב מדברית אינו כשר לכך:
7 סימני החגבים יתבארו למטה ומה שנאמר כאן הני ברזי דבי חילפי שרו ור"ל חגבים הנמצאים בין הקוצים והכרבי ר"ל הנמצאת בכרוב שאסורות ולוקין עליהן משום שרץ העוף אין סומכין עליה אלא הכל לפי הסימנין שיתבארו בהם למטה ומה שנתגלגל כאן מכהנים שתויי יין שפסולים לעבודה ומן הננוס שפסול במומי הבכור יתבאר ענין כל אחד במקומו וירוקים שהם פסולים בנחמרו בני מעיה כבר ביארנוהו למעלה:
8 עוף הקולט מאכל מן האויר ואוכלו באויר סימן הוא לדריסה וכל עוף ששוכן תמיד עם מין של עוף טמא יש לפקפק בו שהוא ממינו אע"פ שאינו מצבעו שהרי יש במיני העורב שאינם שחורים: