רש"י על פסחים נ״ז ב:א׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על פסחים נ״ז ע״א:י״א רש"י על פסחים נ״ז ע״ב:ב׳ »

1 פסחים פתח ↗

אַחְוִי בִּידֵיהּ: אִי גַּדְיָא יָאֵי, יִסַּק לִתְמִידָא. אֲמַר מַלְכָּא: הוֹאִיל וְלָא הֲוֵי לֵיהּ אֵימְתָא דְמַלְכוּתָא, נִיפְסְקוּ לְיַמִּינֵיהּ. יְהַב שׁוֹחַד וּפַסְקֵיהּ לִשְׂמָאלֵיהּ. שְׁמַע מַלְכָּא וּפַסְקֵיהּ לְיַמִּינֵיהּ. אָמַר רַב יוֹסֵף: בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּאַשְׁקְלֵיהּ לְיִשָּׂשׂכָר אִישׁ כְּפַר בַּרְקַאי לְמִיטְרַפְסֵיהּ מִינֵּיהּ בְּהַאי עָלְמָא.

2 פסחים פתח ↗

3 פסחים פתח ↗

4 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על דרך חיים פתח ↗

646 כי הוא עולם נצחי, וכמו שאמרו פסחים נז: "בריך רחמנא דאשקליה ליששכר איש כפר ברקאי למיטרפסיה "גמולו" רש"י שם מיניה בהאי עלמא", "כלומר כי טוב היה לו כשנטל ענשו בעולם הזה ממה שיענש לעולם הבא" לשון רבינו בחיי בכד הקמח ערך גאוה. והמסילת ישרים פ"ד ביאר שהעונש בעוה"ב הוא "צער גדול ונצחי", לעומת העוה"ז. והרי הנהגת הקב"ה עם הצדיקים היא שנענשים בעוה"ז כדי שלא יצטרכו להענש לעוה"ב שער הגמול לרמב"ן אות קיח, ומוכח שוב יסוד זה.

1 אחוי בידיה - בלשון צחוק:

2 אימתא דמלכותא - לא דיו שלא אמר כמותי אלא שאמר אף בלשון צחוק:

3 דאשקליה - שהשיא עונו וגמולו:

4 למיטרפסיה - גמולו:

« רש"י על פסחים נ״ז ע״א:י״א רש"י על פסחים נ״ז ע״ב:ב׳ »