רש"י על פסחים קי״ד

1 רבי יצחק ב"ר אחא דשמעתא - רבי יצחק סתם האמור באגדתא ר' יצחק בן פנחס הוא:

2 שמעו נא אחיי - דשמעתא בן אחא:

3 ולבך רודף עליך - מתאוה לאכול כל שעה שהורגלת:

4 קקולי - ירקות:

5 אקיקלי דמתא - על אשפות העיר מקום ששאר בני העיר יושבין הואיל ואין תובעין לו כלום:

6 מתני' מברך על היין - וה"ה למקדש על הפת:

7 גמ' שהיין גורם לקידוש שתיאמר - שאם אין לו יין או פת אינו מקדש:

8 מתני' הביאו לפניו - ירקות:

9 מטבל בחזרת - זהו לשון הגמרא כדתניא לעיל פסחים דף קז: השמש מטבל בבני מעים לפי שכל מאכלם ע"י טיבול:

10 מטבל בחזרת - כלומר אם אין שם ירק אחר מטבל החזרת בחרוסת ואוכל:

11 עד שמגיע לפרפרת הפת - קודם שיגיע לאותה חזרת שהוא אוכל אחר המצה שהוא מברך עליה על אכילת מרור וטיבול ראשון כדי שיכיר תינוק וישאל לפי שאין רגילין בני אדם לאכול ירק קודם סעודה:

12 הביאו לפניו - אחר אותו טיבול:

13 מצה מרור וחרוסת ושני תבשילין ואף על פי שאין החרוסת מצוה - ולקמיה פריך הואיל ולאו מצוה אמאי מייתי לה:

14 גמ' זאת אומרת מצות צריכות כונה - משום הכי בעי תרי טיבולי שמא לא נתכוון לשם מרור הואיל ובירך בורא פרי האדמה כשאר ירקות דעלמא:

15 דילמא הא קמשמע לן דבעינן תרי טיבולי - משום תינוקות שישאלו ועבדינן היכירא טובא:

16 אכלו לחצאין - חצי זית בפעם ראשונה וחצי זית בפעם שניה ובמרור קא איירי:

17 תנאי היא - דהאי תנא לית ליה צריכות כוונה ור' יוסי אית ליה צריכות כוונה:

18 ש"מ - מדקאמר רב הונא דמבשלין אורז בפסח ולא חייש לחימוץ לית דחש לה לדרבי יוחנן:

19 אפילו דג וביצה שעליו - שהיו רגילין להטיח את הדג בביצים:

20 ואחד זכר - לחגיגת ארבעה עשר:

21 גרמא ובישולא - חתיכת בשר ומן המרק:

22 פשיטא היכא דאיכא שאר ירקי - מברך מעיקרא אירקי בורא פרי האדמה דאסור ליהנות מן העולם בלא ברכה וכיון דיש לו שאר ירקות הכי שפיר טפי שיברך בפה"א על הירקות תחלה דהיינו ברכה הראויה להם ויפטור את המרור הבא אחריו מברכת בפה"א ואח"כ יברך על החזרת על אכילת מרור: