רש"י על פסחים ח׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מפרשים:
1 מפני שאור הנר יפה לבדיקה - לקמיה מפרש מאי מעליותא מאבוקה:
2 לאורה נבדקת - לאור שלה נבדקת ואין צריך להביא לה אור הנר בלילה אלא בודקה ביום:
3 ודהיכא - באיזה מקום בחדר לא סגיא לה לאור הארובה:
4 אי נימא להדי ארובה - נגד החור ממש אמאי לא היינו אכסדרה:
5 לצדדין - של חור:
6 ונוגה - של עתיד לצדיקים כאור של שבעת ימי בראשית יהיה:
7 קרנים - מלשון כי קרן עור פניו שמות לד וזהרורין מיד הקב"ה לו לצדיק מזיו של הקב"ה ילכו זהרורין להקרין פני הצדיקים ולא יהיה אורם שוה לאורו אלא כנר בפני האבוקה:
8 אורו לאחריו - ואדם האוחזו לפניו הוא בודק הלכך אין יפה לבדיקה:
9 בעית - מתיירא שלא יבעיר את הבית ואין לבו על הבדיקה יפה:
10 האי משיך נהוריה - אור הנר נמשך ומאריך במקומו ואינו דולק בקפיצות אלא נח במקום אחד:
11 מיקטף איקטופי - נפסק וקופץ תמיד לשון הקוטפים מלוח איוב ל:
12 כל לאיתויי מאי - דלא תנא מקום שמכניסין בו כו':
13 חורי - שבכותל:
14 העליונים והתחתונים - הגבוהים יותר מדאי והנמוכים יותר מדאי ואין נוחין להשתמש אין צריך לבדוק:
15 וגג היציע - אע"פ שהוא נמוך הואיל ומשופע אין צריך לבדוק אבל שאר גגין שלהן לא היו משופעין:
16 יציע - אנפרי"ץ:
17 גג המגדל - משטיי"ר של עץ שנותנים לתוכו כלים ואוכלים תוכו צריך בדיקה ולא גגו:
18 ורפת בקר - שאם היה שם חמץ הבהמות אכלוהו:
19 ולולין - מקום דירת תרנגולין:
20 ומתבן - בית התבן דמה דרכו של חמץ שם וכן אוצרות יין ושמן:
21 החולקת - מעמידין אותה במקום מחיצה לחלק תשמישי הבית ואורחא דמילתא נקט:
22 ומפסקת - יש הפסק בין שוליה לקרקע כגון שרגליה גבוהים למטה:
23 עד מקום שידו מגעת - כגון שהכותל עב הרבה:
24 ומפסקת - יש אויר בין שוליה לעצים:
25 קשיא חורין אחורין - דקא תנא הכא חורין צריכין בדיקה:
26 הא - דקתני לעיל אין צריכין בעילאי ותתאי שאין נוחה תשמישתן כדקתני בהדיא והא באמצעי שנוחים להשתמש:
27 דמדליא - שגבוהה הרבה ויש אויר תחתיה הרבה נוחה תשמישתה:
28 דמיתתאי - אף על פי שיש קצת אויר אין נוחה תשמישתה:
29 במסתפק - אוצר שמסתפק הימנו יין לשולחנו צריך בדיקה פעמים שהשמש נכנס להביא יין כשהוא כלה על השולחן ופתו בידו:
30 יש קבע לאכילה - יודע הוא כמה שמן צריך לכך וכך בני אדם ומביאו קודם סעודה ואין צריך לעמוד מן השלחן ולהביא אבל יין אין קבע לשתיה פעמים ששתיית סעודה מרובה משל אתמול ואין השמש בקי בדבר:
31 עשו אוצרות שכר בבבל - להצריך בדיקה במסתפק כאוצרות יין בארץ ישראל דכיון דרגילין בו אין קבע לשתייתו:
32 הא ברברבי - אין צריך בדיקה שיש להם קבע ואומד ואין צריך לעמוד ולהביא באמצע הסעודה:
33 זוטרי - אין להם קבע ואומד וצריך לעמוד ולהביא:
34 בי מלחי - בית המלח:
35 ובי קירי - שעוה צריך בדיקה לפי שעומד מתוך הסעודה להביא מלח ונרות:
36 דנפל - אם נפל הבנין אין מחייבין אותו לבדוק את גל אבנים אלא למראית העין אבל לא להכניס ידו ביניהן ומתחלה כשהיה הכותל קיים נשתמש בחוריו ועכשיו נפל ויש שם סכנת עקרבים שדרכן לימצא באשפות ובגלין:
37 בשאין הכלב יכול לחפש אחריו - הכי מפרש לה ר"ש בפ"ב ותניא כמה חפישת הכלב שלשה טפחים:
38 שמא תאבד לו מחט - קודם לכן ואתי השתא לעיוני בתרה וכיון דמתכוין אף למחט לאו שליח מצוה הוא וניזוק:
39 וכה"ג - דמתכוין למצוה ולצרכו לאו שליח מצוה הוא בתמיה:
40 הרי זה צדיק גמור - בדבר זה ולא אמרינן שלא לשמה עושה אלא קיים מצות בוראו שצוהו לעשות צדקה ומתכוין אף להנאת עצמו שיזכה בה לעולם הבא או שיחיו בניו:
41 בתר דבדק - וגמר את כל המצוה אתי לעיוני בתרה:
42 כל עצמו אינו בודק - כל עצמו של חור אינו בודק שלא יאמר הנכרי כשפים עשה לי:
43 ולאו אדעתיה - דנכרי לשום אל לבו עלילה זו:
44 איך אלך - למשוח את דוד ואע"פ ששלוחו של מקום היה הרי היה ירא:
45 בני בי רב - תלמידים הצריכים לרבם עדיין קרו בני רב:
46 דדיירו בבאגי - בכפרים שבבקעה ובלע"ז קנפי"א:
47 מהו למיתי קדומא וחשוכא - השכם והערב קודם עלות השחר ומשתחשך כלום יש להם לירא מן המזיקים:
48 ועל צוארי - יהא עונש הזיקן דודאי לא יזוקו שהמצוה מגינה עליהם:
49 ניזיל - לאושפיזא משתחשך מאי כלום יכולין לסמוך על המצוה אף בחזרה או לא:
50 כלפי שאמרה תורה - מתוך שאמרה תורה כך אנו למדים שהבטיחו הכתוב שלא יוזק ממונו וכל שכן גופו דאין דרכו לזוק דאדם אית ליה מזלא ואינו מהיר להיות ניזק בגופו:
51 כדר' אמי - קרא קמא לכדר' אמי אתא:
52 פירות גינוסר - מתוקין מאד כדאמרי' בברכות דף מד. והיינו כינרת שם מדינה בארץ ישראל:
53 מרתף מאן דכר שמיה - לפוטרו מן הבדיקה דקא מתמה תנא קמא ואמר ובמה אמרו:
54 הכי קאמר - דקתני רישא כל מקום שאין מכניסין כו' ואמרי' לעיל כל מקום לאיתויי מאי לאיתויי אוצרות יין ושמן ומשום הכי אמרי' ובמה אמרו לקמן צריך בדיקה ומפרש במקום שמכניסין בו חמץ והיכי דמי כגון במסתפק:
55 שתי שורות שאמרו - בית שמאי אומרים מן הארץ ועד שמי קורה דרך האוצרי יין לסדר חביותיהן שורות שורות עד שממלאין כל קרקע המרתף וחוזרין ומניחין חבית על חבית כשורות תחתונות עד הקורה ואמרי בית שמאי שאותן שתי שורות חיצונות אותה שרואה את הפתח על פני רוחב כל המרתף והשורה שלאחריה צריך לבדוק מן הארץ עד התקרה:
56 שמי קורה - כמו שמי השמים תהלים קמח ד:
57 ור' יוחנן אמר - שתי שורות שאמרו בית שמאי היא שורה חיצונה מן הארץ ועד תקרה וחוזר ובודק כל החביות העליונות על פני כל ארכו ורחבו של מרתף שאף היא נקראת שורה אם באת למנות מלמעלה למטה:
58 גאם - היא גימ"ל יוונית ועשויה כמין כף שלנו פתוחה שורה אחת כמין גאם היינו שורה בזקיפה ושורה עליונה בשכיבה כאדם הבודק כותל הבית מבחוץ והגג:
59 הרואה את הקורה - דהיינו כל גג השורות:
60 שלפנים הימנה - של חיצונה:
61 ושלמטה הימנה - של עליונה אינה צריכה בדיקה:
62 בית הלל אומרים כו' - מתני' קא נסיב:
63 עליונה ושלמטה הימנה - האי עליונה לא כל גג השורות באורך המרתף קאמר כדאמר ר' יוחנן אליבא דבית שמאי אלא שורת חבית אחת על פני רוחב כל המרתף ולא מן הארץ ועד הקורה אלא אותה שורה הרואה את הפתח ואת הקורה:
64 ושלמטה הימנה - ועוד שורת חבית אחת למטה מן העליונה היא משורה הזקופה כנגד הפתח והאי פתח לאו כנגדו ממש קאמר אלא הכותל שהפתח בו קרי הכי:
65 עליונה ושלפנים הימנה - בגג החבית בודק שתי שורות על פני כל המרתף:
66 מאי טעמא דרב - דלא בעי למימר עליונה ושלפנים הימנה כמשמעותיה דמתניתין דהא מתניתין עליונות קתני:
67 דייק חיצונות - ואותה שלפנים לאו חיצונה היא וקא סבר רב דתנא דמתני' בחיצונות דק בלישניה אבל בעליונות לא דק בלישניה:
68 תתאי דתתייתא - כגון שלישית ושתחתיה:
69 ושמואל דייק עליונות - והא של מטה לאו עליונה היא: