רש"י על פסחים ק״ח

1 בין הכוסות הללו - בין הראשון לשני:

2 נימא קא סבר רב ששת סמוך למנחה גדולה תנן ומשום פסח - וקסבר כרבי יהודה בן בתירא דאמר כולי יומא זמן שחיטה הוא ומאי בין הערבים ערב דאתמול משכלה ערב דאתמול דהיינו משעלה עמוד השחר לערב דהאידנא משום הכי מתענה כולי יומא ואע"פ שלא היה פסח בימיו הואיל ומיתסרא בכך:

3 לא רב ששת איסתניס - מעונג היה ואי הוה טעים מצפרא לא מצי למיטעם מצה לתיאבון לאורתא:

4 עד שיסב - הסיבה על צד שמאל:

5 מצה צריכה הסיבה - כבני חורין שהוא זכר לגאולה:

6 מרור אין צריך הסיבה - שהוא זכר לעבדות:

7 שמא יקדים - אפרקדן קאי שמתוך שצוארו שוחה לאחריו שיפוי כובע הסותם את פי הקנה נפתח ומתקפל למעלה והקנה פושט למעלה והמאכל נכנס לתוכו ונחנק:

8 הוה זגינן אבירכי דהדדי - נשענין כל אחד על ברכי חבירו:

9 בשוליא דנגרי - תלמידו של נגר המלמדו אומנות:

10 ארבע כוסות - שלשה כנגד ג' כוסות שנאמרו בפסוק זה וכוס פרעה בידי וגומר ורביעי ברכת המזון:

11 שאף הן היו באותו הנס - כדאמרינן סוטה דף יא: בשכר נשים צדקניות שבאותו הדור נגאלו וכן גבי מקרא מגילה נמי אמרינן הכי דמשום דע"י אסתר נגאלו וכן גבי נר חנוכה במסכת שבת ד' כג.:

12 כדי מזיגת כוס יפה - שיעורו רובע רביעית כדי שימזגנו ויעמוד על רביעית לוג דחמרא דלא דרי על חד תלת מיא לאו חמרא הוא וקא סלקא דעתך דבין כולם קאמר שמואל דליהוי רובע רביעית יין:

13 שתאן חי - שלא מזגו במים:

14 בבת אחת - עירה ארבעתן לתוך כוס אחד:

15 ידי יין יצא - ששתה ד' כוסות:

16 ידי חירות לא יצא - כלומר אין זו מצוה שלימה:

17 כדי רביעית - בין כולן קשיא לשמואל דאמר רובע רביעית דהיינו כוס יפה:

18 ה"ג מאי כוס יפה דקאמר שמואל לכל חד וחד דהוו להו כולהו רביעית:

19 אל תרא יין כי יתאדם - אלמא יין מראה בעי: