רש"י על פסחים ק״ו

1 ואליבא דר' יהודה - דאמר מאור ואח"כ בשמים:

2 משום דכוס של ברכה טעון שיעור - אבל אי הוה ביה טפי מכשיעור טעמו לא פגמו:

3 קפיד - לקידוש והבדלה וברכת המזון אבל אם בא לשתות מכוס פגום מברך עליו ברכת היין:

4 לקדשו - משמע משעה שמתקדש היום:

5 אין לי אלא ביום - לקמן פריך אדרבה עיקר קדושא בלילה הוא דכניסתו היא קדושתו:

6 קידושא רבא - בורא פרי הגפן ואהכי קרי ליה קידושא רבה דאכולהו קידושי אמרי לה:

7 ואגיד ביה - האריך בו:

8 עד רביעי בשבת - אבל מרביעי ולהלן גבי שבת הבא מתחשב:

9 לענין גיטין - אמר לה ה"ז גיטך על מנת שתתני לי מאתים זוז אחר השבת או שאמר קודם השבת תתני לי:

10 אבל לא על האור - אם לא בירך בורא מאורי האש במוצאי שבת שוב אינו מברך:

11 נטל ידיו לא יקדש - דקידושא מפסיק בין נטילה לאכילה והוי כהיסח הדעת ובעי נטילה אחריתי בתר קידושא:

12 דחביבא ליה ריפתא - שהיה רעב מקדש אריפתא אלמא לא בעי נטילה אחריתי אלא מעיקרא משי ואכיל נהמא דקידושא:

13 דחביבא ליה חמרא - שהיה צמא:

14 טעם - אם אכל שוב אינו מקדש כל הלילה:

15 אישתלי - רב ירמיה:

16 אמרה ליה דביתהו - דרב אסי לרב אסי:

17 והא מר לא עביד הכי - דאמר רב אסי טעם אינו מבדיל:

18 כרביה - כרב דרב הונא משמיה דרב הוה אמר שמעתתיה: