רש"י על פסחים ק״א

1 אין קידוש אלא במקום סעודה - ואם קידש ולא סעד לא יצא ידי קידוש:

2 ממקום למקום - מבית לעליה לא צריך לחזור ולקדש אם קידש שבת בבית והלך לאכול בעליה:

3 דילמא מיתעקרא לכו שרגא - ולא תאכלו ואפי' אתם הולכים לישן בלא אכילה בקידושא דהכא לא נפקיתו ידי קידוש היום דאין קדוש כו':

4 כל מילי דמר - רבה:

5 כחומרו דרב הוה עביד - בר מהני תלת דעביד לקולא כשמואל:

6 כקולי דרב - כגון קידוש לא עביד:

7 ה"ג ורבי יוחנן אמר אף ידי יין נמי יצאו:

8 אחד שינוי יין - שהביאו לו יין מחבית אחרת:

9 א"צ לברך - שניה על היין:

10 ממקום למקום - מבית לעליה:

11 בדברים שאין טעונים ברכה לאחריהם - כגון מים או פירות שאין טעונים ברכה חשובה בפני עצמן כגון שבעת המינים דודאי כיון דעמד והלך למקום אחר עמידתו זו היא גמר סעודתו והך סעודה אחריתי היא וצריך לברך בתחלה:

12 אבל דברים הטעונים ברכה לאחריהם במקומן - כלומר ברכה חשובה בפני עצמן כגון שבעת המינין הואיל ולא בירך אחריהן ועמד לילך למקום אחר לסעוד על קביעות הראשון הלך לברך אחריהם ברכה אחת על שתיהן ולפניהם נמי אין צריך לחזור ולברך:

13 לקיבעיה קמא הדר - כלומר על דעת סעודה הראשונה הוא אוכל עכשיו לסיים סעודתו:

14 אחד זה ואחד זה - בין שטעונין ברכה לאחריהן במקומן בין שאינן צריכין:

15 כשהן יוצאין אין טעונין ברכה למפרע - כלומר לברך ברכה של אחריהן הואיל ועתידין לחזור:

16 ה"ג בד"א כו' - ולא גרס בהא ר' יהודה:

17 מדקתני עקרו מכלל דבדברים הטעונין כו' - דעקירות משמע משום מהירות חתן וכלה הן נעקרין אבל אם לא כן עדיין היו צריכין לעמוד ולברך ברכה שלאחריהם: