רש"י על פסחים קט״ז

1 אף כאן בפרוסה - לברך על אכילת מצה ושתי שלימות מייתי משום ברכת המוציא דלא גרע משאר ימים טובים שצריך לבצוע על שתי ככרות שלימות ובוצע מאחת מהשלימות:

2 אף כאן הוא מסיק ואשתו אופה - כדי שלא תחמיץ:

3 משום קפא - שרף החזרת קשה ויש בו ארס:

4 קפא דחסא חמא - מי שאכל חזרת וחלה בשביל הקפא יאכל צנון וירפא:

5 קפא דחמא כרתי - מי שאכל צנון וקשה לו יאכל כרתי:

6 חמימי - ישתה מים חמין:

7 קפא דכולהו חמימי - ארס של כל ירקות חמין רפואה להן:

8 זכר לתפוח - שהיו יולדות בניהן שם בלא עצב שלא יכירו בהן מצריים דכתיב תחת התפוח עוררתיך שיר השירים ח׳:ה׳:

9 לסמוכיה - להטיל ולכתוש בו הרבה כדי שיהיה עב וצריך לקהוייה להטיל בו תפוחים ויין ומילתא דאית בו קיוהא:

10 צריך לקהוייה - זכר לתפוח וצריך לסמוכיה זכר לטיט:

11 תבלין - ירקות שמטילין בחרוסת זכר לתבן וחרוסת שכותשים בו הדק זכר לטיט:

12 תגרי חרך - חנוונים היושבים אצל חלונותיהם ומוכרין כמו מציץ מן החרכים שם ב:

13 מתני' וכאן הבן שואל אביו - כאן במזיגת כוס שני הבן שואל את אביו מה נשתנה עכשיו שמוזגין כוס שני קודם אכילה:

14 גמ' צריך להגביה - כשהוא אומר מצה זו שאנו אוכלין:

15 בשר אין מגביה - כשהוא אומר פסח שהיו אבותינו במצרים אוכלים לא יגביה הבשר שהוא זכר לפסח:

16 ה"ג בשר אינו צריך להגביה ולא עוד אלא שנראה כמקדיש כו':

17 אין צריך להגביה - דהא לא מצי למימר פסח זה:

18 רב יוסף ורב ששת - מאורי עינים היו:

19 הא הוא דאמר - בסופא דהאי פירקא דף קכ. אחד זה ואחד זה דרבנן: