רש"י על פסחים קט״ו ב

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על פסחים קט״ו ע״א:ט׳ רש"י על פסחים קט״ז ע״א:א׳ »

1 פסחים פתח ↗

צְרִיךְ לְשַׁקּוֹעֵיהּ בַּחֲרוֹסֶת, מִשּׁוּם קָפָא. דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ לָא צְרִיךְ לְשַׁקּוֹעֵיהּ — נְטִילַת יָדַיִם לְמָה לִי? הָא לָא נָגַע! וְדִילְמָא לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ: לָא צְרִיךְ לְשַׁקּוֹעֵיהּ, וְקָפָא מֵרֵיחָא מָיֵית. אֶלָּא לְמָה לִי נְטִילַת יָדַיִם — דִּילְמָא מְשַׁקְּעוּ לֵיהּ.

3 פסחים פתח ↗

אַמְרוּהָ רַבָּנַן קַמֵּיהּ דְּרַב פָּפָּא: הָא בְּעָלְמָא אִיתְּמַר. דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ הָכָא אִיתְּמַר, לְמָה לִי נְטִילַת יָדַיִם תְּרֵי זִימְנֵי? הָא מְשָׁא לֵיהּ יְדֵיהּ חֲדָא זִימְנָא!

5 פסחים פתח ↗

אֶלָּא מַאי, הָכָא אִיתְּמַר? נְטִילַת יָדַיִם תְּרֵי זִימְנֵי לְמָה לִי? הָא מְשָׁא לֵיהּ יְדֵיהּ חֲדָא זִימְנָא! אָמְרִי: כֵּיוָן דְּבָעֵי לְמֵימַר אַגָּדְתָּא וְהַלֵּילָא, דִּילְמָא אַסּוֹחֵי אַסְּחֵיהּ לְדַעְתֵּיהּ וּנְגַע.

6 פסחים פתח ↗

אָמַר רָבָא: בָּלַע מַצָּה — יָצָא, בָּלַע מָרוֹר — לֹא יָצָא. בָּלַע מַצָּה וּמָרוֹר, יְדֵי מַצָּה — יָצָא, יְדֵי מָרוֹר — לֹא יָצָא. כְּרָכָן בְּסִיב וּבְלָעָן — אַף יְדֵי מַצָּה נָמֵי לֹא יָצָא.

7 פסחים פתח ↗

אָמַר רַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי: מַצָּה לִפְנֵי כׇּל אֶחָד וְאֶחָד, מָרוֹר לִפְנֵי כׇּל אֶחָד וְאֶחָד, וַחֲרוֹסֶת לִפְנֵי כׇּל אֶחָד וְאֶחָד. וְאֵין עוֹקְרִין אֶת הַשֻּׁלְחָן אֶלָּא לִפְנֵי מִי שֶׁאוֹמֵר הַגָּדָה.

1 צריך לשקועיה בחרוסת משום קפא - ארס שבחזרת שהשרף שבחזרת יש בו ארס כדרך הבצלים:

2 הא לא נגע - ידו במשקה:

3 הא בעלמא איתמר - בשאר טיבולין שאינן קבע צריך שיטול ידיו לטיבול דכשנטל ידיו לראשון לא היה יודע שסוף שני לבוא:

4 דאי ס"ד הכא - גבי מרור איתמר אמאי הא משי ליה חדא זמנא בטיבול ראשון:

5 אסחיה לדעתיה ונגע - בבשרו:

6 בלע מצה - ולא לעסה יצא:

7 בלע מרור לא יצא - אפשר שלא טעם בו טעם מרור:

8 בלע מצה ומרור - יחד ולא אכל עדיין לא מזה ולא מזה יצא ידי מצה שאינה צריכה טעם אבל ידי מרור לא יצא הואיל ולא לעסו ואוכל מצה עמו אין לו שום טעם:

9 כרכן - שניהם יחד בסיב הדקל לא יצא שהרי לא היה ממש בפיו לא זה ולא זה:

10 ואין עוקרין את השלחן - א"צ להגביה קערה כשמתחיל הגדה אלא מלפני הגדול שבהן שעושה הסדר ואומר ההגדה:

« רש"י על פסחים קט״ו ע״א:ט׳ רש"י על פסחים קט״ז ע״א:א׳ »