רש"י על פסחים מ״ו ב:ח׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על פסחים מ״ו ע״ב:ז׳ רש"י על פסחים מ״ו ע״ב:ט׳ »

1 פסחים פתח ↗

אֵיתִיבֵיהּ: בְּהֵמָה הַמְסוּכֶּנֶת, לֹא יִשְׁחוֹט אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיָּכוֹל לֶאֱכוֹל הֵימֶנָּה כְּזַיִת צָלִי מִבְּעוֹד יוֹם. ״יָכוֹל לֶאֱכוֹל״ — אַף עַל גַּב דְּלָא בָּעֵי לְמֵיכַל. בִּשְׁלָמָא לְדִידִי, דְּאָמְרִי ״הוֹאִיל״: ״הוֹאִיל וְאִי בָּעֵי לְמֵיכַל מָצֵי אָכֵיל״ — מִשּׁוּם הָכִי יִשְׁחוֹט. אֶלָּא לְדִידָךְ, דְּאָמְרַתְּ לָא אָמְרִינַן ״הוֹאִיל״, אַמַּאי יִשְׁחוֹט?

2 כף החיים על שולחן ערוך אורח חיים פתח ↗

גנ שם. כזית צלי מבע"י. שזהו הקל בבישולין. רש"י פסחים מ"ו ע"ב. והזב"ש בדיני שחיטה דין מ"ג כתב הטעם מפני שהצלי א"צ מליחה. ודי בכזית משום דא"א לכזית בשר בלא שחיטה וא"כ הוי השחיטה כולה לצורך יו"ט. לבוש. מ"ב או' ל"ה.

3 פסחים פתח ↗

4 פסחים פתח ↗

8 בהמה מסוכנת - ורוצה לשוחטה ביום טוב שלא תמות ויפסידנה:

9 כזית צלי - זהו קל בבישולים:

10 כדי שיכול לאכול - שיהא שהות ביום כדי להפשיט ולחתוך כזית ולצלות ולאכול ואי איכא שהות כי האי שרי ואע"ג דלא אכיל מינה:

11 אמאי שחיט - הא לא צריך למיכל שכבר אכל:

« רש"י על פסחים מ״ו ע״ב:ז׳ רש"י על פסחים מ״ו ע״ב:ט׳ »