רש"י על פסחים כ״א ב:ב׳

2 ומותר בהנאתו - קס"ד אשעה שמותר לאכול קאי:

3 פשיטא - דהא אמרת מאכיל ומוכר היינו הנאה:

4 לא צריכא כו' - והאי מותר אלאחר זמן קאי וכגון שחרכו באור יפה קודם זמנו שבטל טעמו ומראיתו: