רש"ש על סנהדרין פ״ח

1 גמרא עריפת עגלה בפלוגתא דר"א ור"ע כו'. כאן שלא הזכיר גם ראב"י י"ל משום דדי בפלוגתת ב' ראשונים. אבל בסמוך גבי טהרת מצורע דדלג את ר"א הקודם ונקט את ר"ש המאוחר צריך טעם:

2 רש"י ד"ה י' כהנים. ט"ס וצ"ל בני אדם:

3 רש"י ד"ה ממקום שנעשה חלל. לתת אותך על צוארי חללי רשעים. כצ"ל:

4 רש"י ד"ה שלש אינן לקט. שאין דרך להפקירן. טעמו לא מחוור דהפקירא דמלכא היא. וע"ש במפרשים טעם בשם הירושלמי מקרא:

5 תד"ה מרחו. וא"ת תרומה נמי לתני כו'. עי' מה שציינתי ע"ד בב"ק בס"ד:

6 תד"ה קינויו. היינו דוקא קודם שנמחקה כו'. הן בסוטה מסקינן דאף לאחר סתירה אינו יכול למחול. ולשון רש"י כאן מזוקק:

7 גמרא זקן ממרא שרצו בית דינו למחול כו'. בסוטה הגי' בית דין והוא יותר נכון דקאי על ב"ד שבלשכת הגזית:

8 תד"ה אי. ומיהו תימה כו' שאגד ג' מינין בפ"ע כו'. מדברי מהרש"ל נראה דאישתמיטתיה במחכ"ת דאתרוג אינו עמהן באגודה סוכה לד ב:

9 בא"ד אבל תפילין אם הניחן כו' והניח גבייהו כו' ה"ז מוסיף גורע. והא דלא מ"ל בציצית כה"ג שקשר אח"כ עליהן חוט חמישי. עי' תוס' ר"פ התכלת שהקשו כה"ג דלוקי בהטיל למוטלת ובתירוצם יתיישב גם זאת: