רש"ש על סנהדרין מ״ו

1 גמרא פיסקא האיש תולין. הגהת רש"ל בכאן אינה מוכרחת כלל:

2 שם לרבות בן סו"מ. התוי"ט הקשה דל"ל לרבוי' הלא גם הוא מהנסקלין דיליף להו לעיל. ול"נ דה"א דלא מרבינן אלא כעין מקלל שעל חטאו נהרג ובכל ימי צבאו משא"כ בסו"מ שע"ש סופו נהרג ואינו אלא עד שיקיף זקן או עד שראוי לקרותו אב:

3 תד"ה שתי. ויש חובר חבר. תמוה דזה אינו במיתה אלא באזהרה בלבד עי' לקמן סה ואולי מפני צורך השעה דן גם עליה מיתה ולכוונה זו מביא הש"ס בסמוך הא דב"ד עונשין שלא מה"ת כמו רוכב הסוס בשבת:

4 רש"י במשנה ד"ה ותולה אותו. בידיו. כצ"ל וכ"ה בהרע"ב:

5 גמרא מניין למלין א"מ שע"ע בל"ת ת"ל כו'. נ"ל דהלנה היא בעמוד השחר כבקדשים ובשכיר וא"ע בל"ת דל"ת עד שיעבור עליו כל הלילה אבל מ"מ בעשה דכי קבור תקברנו ביום ההוא דהוא עשה בפ"ע כמו שחשבה הרמב"ם בסה"מ מ"ע רל"א ובריש הל' סנהדרין עובר בשקיעת החמה ולא ראיתי כעת למי שידבר בזה: