רש"ש על סנהדרין ל״ו

1 רש"י ד"ה אין רציחה. דהא בי"ט נמי כ"מ לא יעשה כתיב. כצ"ל:

2 תד"ה ומה. ול"נ דלק"מ כיון כו' לחומרא אמרינן. תמוה דכיון דכתיב מעם מזבחי לומר שרציחה דוחה עבודת ק"י א"כ ע"כ צ"ל הק"ו דתדחה הרציחה גם יו"ט ולא לומר הק"ו איפכא דא"כ מעם מזבחי מאי עביד ליה וי"ל בדוחק:

3 גמרא והא הוה שלמה הוה שמעי ב"ג. נראה דר"ל דהוה רביה ושלמה הוה ציית ליה כדאיתא בברכות ח ופירש"י אינו מובן לי:

4 תד"ה והא הוה חזקיה. דחזקיה לא הוה מושל עכ"י שבימיו גלו כו'. כ"נ דצ"ל. ור"ל א"כ בתחלת מלכותו היה עדיין מולך הושע ב"א על יתר השבטים עד שנת שש למלכותו כמבואר במלכים. ובזה לא נצטרך למה שנדחקו המפרשים בדבריהם:

5 רש"י ד"ה כי קאמר רב. ואין אלו טעמים הבנת רבו כו'. כ"נ דצ"ל:

6 רש"י ד"ה לא תטה. ומה לנו לחוס על שור המועד כו'. ל"ד נקיט מועד דאפי' תם ורובע ונרבע נמי דהא בשור הנסקל סתמא קאמר ר"א:

7 רש"י ד"ה הא תשעה. והדר פרכינן אאתקפתין כו'. כצ"ל:

8 בא"ד ובסנהדרין כתיב ונשאו אתך. כוונתו על הא דפ' יתרו וכדמסיק לקמן בד"ה ונשאו אתך והמציין לבמדבר השתבש:

9 רש"י במשנה ד"ה כחצי גורן. אין פני הראשונים רואים זא"ז. ר"ל ראשון שבקצה מזה עם הראשון שבקצה אחר: