רש"ש על סנהדרין ל״ב

1 במשנה מה בין ד"מ לד"נ כו'. ק"ל מדוע לא חשיב הא דעדות מיוחדת כשרה בד"מ ולא בד"נ כדאיתא במכות ו ב:

2 שם ד"נ כו' ואין מחזירין לחובה. נ"ל דאם בתחלה חייבוהו ואח"כ החזירוהו לזכות מחזירין לחובה ואין אני קורא בזה צדיק אל תהרוג כיון דבפעם הראשון יצא חייב. וראיה מלקמן עח בפלוגתת ר"נ ורבנן דאמרי שם לר"נ דאמדוהו לחיים ומת ל"צ קרא שהרי יצא מב"ד זכאי ופירש"י ונ"ל מצדיק א"ת. ואפ"ה מצריך קרא להיכא דאמדוהו למיתה והקל ואמדוהו לחיים ומת. וגם זה מטעם שרגלים לדבר ועי' פירש"י שם ד"ה אין אומד אחר אומד:

3 רש"י ד"ה שזמנו כתוב. ע"י משכון כו'. עי' מהרש"א וכן במש"כ בתד"ה חיישינן. ולכאורה יקשה למה שפי' או שהגיע זמנו קודם ר"ה מאי רבותא דשמיטה. וי"ל דקודם השמיטה היה יכול לכתוב פרוזבול או למכור שטרותיו לב"ד משא"כ עתה דס"ד דכה"ש משמטת ל"ל תקנה כלל:

4 גמרא כדתניא צדק צדק תרדוף א' לדין וא' לפשרה כיצד כו'. עפירש"י דתרוייהו נפקי מכפל צדק צדק. והנראה דהכיצד מפרש תרווייהון דטעונה ושא"ט דתדחה שא"ט כו' הוא פי' לדין והיו שתיהן כו' הטל פשרה כו' הוא פי' לפשרה ועי' גי' הרי"ף והרא"ש. וכן הרמב"ם בחבורו מביא על הני דיני דכיצד כו' קרא דבצדק תשפוט עמיתך:

5 שם בזה אח"ז שתיהן עוברות. נל"פ כגון שעתה עומדות במקום מרחב שאם אחת תעמוד במקומה תוכל השניה לעבור בצדה. וכ"כ יתפרש בב' גמלים ורש"י לא פירש כן. גם ל"י מדוע בספינה פי' שתלך אחת אל היבשה ולא פי' שתשב אחור כמו בגמלים:

6 שם היו שתיהן כו' רחוקות שתיהן טעונות. כ"ה ברי"ף ורא"ש וכצ"ל:

7 רש"י ד"ה לגולה. לפומבדיתא כו'. וכ"פ בקדושין עא ב ועמש"כ שם ולעיל ספ"ק איתא דייני גולה כו' דייני דפומבדיתא כו':

8 תד"ה היכי בסופו. פותחין בזכות. כצ"ל: