רש"ש על סנהדרין ס״ו

1 רש"י במשנה א' ד"ה שחייבין. כגון כו' ולא המתעסק. הן מהגמרא משמע דלא אתי לאפוקי אלא מין מלאכה שא"ח על זדונו כו' אבל לא למעט באיכות עשייתה כמו מתעסק. ואולי כוונתו רק על הא דהתנה התנא נמי ועל שגגתו חטאת דפי' הגמרא אינו מספיק לזה. ומשכחת לה כרת במזיד במתעסק כגון שנתכוין לחתוך מחובר זה וחתך מחובר אחר. עי' לעיל סב ב בתד"ה להגביה. ומש"כ דבר שיש בו מעשה ל"מ בשבת מלאכה דאין בה מעשה זולת מחמר עי' ר"פ מי שהחשיך:

2 גמרא מאן חכמים ר"מ בר"י הוא כו'. בתור"ע הקשה מדוע ל"א דחכמים דר"מ בשבועות ספ"ד הוא. דסברי דאף מקלל אה"ש א"ח בכינוי כ"ש או"א ע"ש שהאריך. ולכאורה קושייתו תמוה דהתם בשם המתברך כמש"כ התוי"ט שם. אבל דבריו יתכנו לשטת הרמב"ם שבארתי בחדושי בפ"ב מהל' עדים ה"ז:

3 רש"י ד"ה ת"ר נערה. עד שירבה שחור כו'. וכ"כ לקמן ק ב ואנכי ל"מ סימן זה לא' מן התנאים דפליגי בסימני בוגרות בנדה מז לבד ר"י אמרו שם נב לענין מיאון:

4 רש"י ד"ה כי התם. דכתיב לבדו כו'. כצ"ל: