רש"ש על סנהדרין י״א

1 גמרא מעשה בר"ג כו' עמד שמואל הקטן כו'. ובברכות כ"ח ב הסדיר כו' לפני ר"ג כו' א"ל ר"ג כו' עמד שמואל הקטן כו' וע"כ הוא ר"ג הזקן דהרי לקמן איתא דאמר שמואל הקטן בשעת מיתתו שמעון כו' לחרבא והוא רשב"ג הנהרג אביו של ר"ג דיבנה. וע"כ לא נתמנה בנו בחייו. ובפ"ב דפאה מ"ו מעשה כו' לפני ר"ג ועלו ללשכת הגזית וע"כ ג"כ המכוון על ר"ג הזקן דבימי ר"ג דיבנה מי הוו ב"ד בלה"ג. והתוס' בנדה ו ב כתבו דאין רגילות להזכיר ר"ג סתם אלא ר"ג הזקן:

2 שם א"ל ח"ו לא תהא כזאת בישראל. כצ"ל:

3 שם מיתיבי כמה עה"ש כו' רשבג"א חדש. ק"ל מאי קושיא דילמא משום דלא עביד כשמעתיה מפני שרבים חלקו עליו כדאיתא בירושלמי ברכות הבאתיו בחדושי לשו"ע או"ח סי' תע"ב

4 רש"י ד"ה ח"ו. שאוכל השום בבואי כו'. כצ"ל:

5 תד"ה מפני. משום כו' אפי' אשנים מהם אין מעברין אלא שעושים אותן כו'. כצ"ל:

6 תד"ה ומפני. כדתנן פ"ק דתענית כו'. כצ"ל:

7 רש"י ד"ה דזמן ביעורא. שנה שלישית או ששית כו' ראשונה ושניה חייב כו'. וכ"כ ביבמות עג. ואינו מדויק דבפ"ה דמע"ש מ"ו תנן דזמן הביעור בעה"פ של רביעית ושל שביעית ע"ש ובתוס' יבמות שם. וכן לשונו בפיה"ת אינו מכוון בזה:

8 רש"י ד"ה ועל פירות האילן. ואם לא יביאם כו' צריך לטרוח כו'. ובתד"ה או מבואר דזה הוי מדאורייתא:

9 רש"י ד"ה ובזמן שאביב אחד. אבל כשאביב ראוי ליקצר כו'. פי' דלבד שמאריכין עליהם איסור אכילה מן החדש. אלא דגם לקצור אסור כדכתיב ראשית קצירכם וכדאיתא במנחות:

10 רש"י ד"ה איבעיא להו. לפיכך כשהיא צריכה לעבר עפה"א כו'. הא דלא פי' על האביב הוא משום דבזה גם לת"ק היו שמחין. אבל נוכל לפרש דהכוונה כאן אם יש סעד מן הגדיים כו' דגם על א' מהשלשה מעברין כדלעיל. אלא דלא נזכר זה בברייתא זו: