רש"ש על סנהדרין ק״א

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על סנהדרין ק׳ ע״ב רש"ש על סנהדרין ק״ב ע״א »

3 סנהדרין פתח ↗

שֶׁדַּעְתּוֹ קְצָרָה. ״וְטוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד״ – זֶה שֶׁדַּעְתּוֹ רְחָבָה. וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: ״כׇּל יְמֵי עָנִי רָעִים״. וְהָאִיכָּא שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים? כְּדִשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: שִׁינּוּי וֶסֶת תְּחִלַּת חוֹלִי מֵעַיִים.

4 רש"י פתח ↗

כי הא דרב יצחק - היה שואל במעשה שדים ובקש השד להזיקו ונעשה לו נס ובלעו הארז:

6 סנהדרין פתח ↗

וּכְתִיב: ״וּכְהָצֵר לוֹ חִלָּה אֶת פְּנֵי ה׳ אֱלֹהָיו וַיִּכָּנַע מְאֹד מִלִּפְנֵי אֱלֹהֵי אֲבוֹתָיו. וַיִּתְפַּלֵּל אֵלָיו וַיֵּעָתֶר לוֹ וַיִּשְׁמַע תְּחִנָּתוֹ וַיְשִׁיבֵהוּ יְרוּשָׁלִַים לְמַלְכוּתוֹ וַיֵּדַע מְנַשֶּׁה כִּי ה׳ הוּא הָאֱלֹהִים״. הָא לָמַדְתָּ שֶׁחֲבִיבִין יִסּוּרִין.

7 סנהדרין פתח ↗

אֲחִיתוֹפֶל רָאָה צָרַעַת שֶׁזָּרְחָה לוֹ עַל אַמָּתוֹ. הוּא סָבַר אִיהוּ מָלֵךְ, וְלָא הִיא. בַּת שֶׁבַע בִּתּוֹ הוּא דִּנְפַק מִינַּהּ שְׁלֹמֹה.

1 גמרא דאיבלע בארזא ואיתעביד ליה ניסא כו'. פשוטו משמע דהבלעת הארז היתה ע"י השד והנס הוא שפלטי'. ורש"י אולי רצה להשוות בליעת ארז זו להא דישעיה דבס"פ החולץ דהוה לאצולא ע"ש:

2 שם שרי שמן כו'. אולי צ"ל שדי בד' מלשון שדים בסמיכות:

3 שם ויאמר אם שמוע תשמע לקול כו'. כצ"ל:

4 רש"י ד"ה כי הא דרי"צ. ובלעו הארז. כצ"ל:

5 גמרא וכתיב וכהצר לו כו' וישיבהו ירושלים כו'. כצ"ל:

6 שם וידע מנשה כו'. עיין בע"י כאן הוספת דברים:

7 שם בת שבע בתו כו'. ל"ד אלא בת בנו עי' לעיל סט ב ובע"י ל"ג בתו:

« רש"ש על סנהדרין ק׳ ע״ב רש"ש על סנהדרין ק״ב ע״א »