רש"ש על סנהדרין י״ח

1 רש"י ד"ה מאתים. עי' כה"ד. הן לפמש"כ בס"ד לקמן מ' הלא יצטרך להוסיף לר"י מ"ח ולרבנן מ"ט. ונראה דהא הנוספים הם מהג' שורות רק דכאשר יתוספו על הסנהדרין אז לא ישארו בהמון קריה כנגד שרי עשרות ע"כ צריך שיהיה בעיר עוד אנשים למלאות חסרונם. אך כנגד א' מהנוספים יהיה אותו שאמר א"י דכיון דתו לא שמעינן ליה והוה כמאן דליתיה הרי הוא כאחד העם או כאחד מן השורות אשר גם המה נכנסין במספר העם שכנגד שרי עשרות. ובמש"כ תבין שאין מקום למה שנתפלא התוי"ט בסד"ה מוסיפין. ועי' ברמב"ם בפרק ח ובפ"ט מה"ס ובנו"כ:

2 גמרא אר"י מעיד למלך והתנן לא דן כו'. הן רש"י פי' דהקושיא היא מולא דנין אותו וכ"נ שפי' התוס'. והתוי"ט ל"ד שהבין דהקושיא היא מולא מעידין אותו. די"ל דהיינו לחובתו וכדמשמע לישנא דאותו ורי"א למלך דר"ל לזכותו:

3 רש"י ד"ה אם בכיר. חטין שנזרעו בראש החדש. עי' ב"מ קו ב וברש"י שם ד"ה בחרפי דמוכח שם דזריעת החטים אינה נמשכת כלל בר"ח אדר. וכן בר"ה טז בד"ה כי חזי כ' שהחטה נזרעת במרחשוון. לכן נ"ל להגיה פה בראש החורף: