רש"ש על סנהדרין כ״ב

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על סנהדרין כ״א ע״ב רש"ש על סנהדרין כ״ג ע״א »

1 סנהדרין פתח ↗

״וּכְתָב הַנִּשְׁתְּוָן כָּתוּב אֲרָמִית וּמְתֻרְגָּם אֲרַמִּית״. וּכְתִיב: ״לָא כָהֲלִין כְּתָבָא לְמִקְרֵא וּפִשְׁרֵהּ לְהוֹדָעָה לְמַלְכָּא״. מְלַמֵּד שֶׁבְּאוֹתוֹ הַיּוֹם נִיתַּן וּכְתִיב: ״וְכָתַב אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת״ – כְּתָב הָרָאוּי לְהִשְׁתַּנּוֹת.

2 סנהדרין פתח ↗

אֲמַרָה לֵיהּ: חַסְּרֵיהּ לְגַנָּבָא, נַפְשֵׁיהּ בְּשַׁלְמָנָא נָקֵיט. אֲמַר לְהוּ: קִרְאוּ לִי לְבַת שֶׁבַע. וּכְתִיב: ״וַתָּבֹא בַת שֶׁבַע אֶל הַמֶּלֶךְ הַחַדְרָה״. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קִינְּחָה בַּת שֶׁבַע בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מַפּוֹת.

3 רש"י על סנהדרין פתח ↗

התירו לו ליחד - עם אבישג ואע"פ שנאסר ייחוד של פנויה:

4 סנהדרין פתח ↗

וּמִינַּהּ: מָה שְׁתוּיֵי יַיִן דְּמַחֲלִי עֲבוֹדָה – אַף פְּרוּעֵי רֹאשׁ דְּמַחֲלִי עֲבוֹדָה. קַשְׁיָא!

5 רש"י פתח ↗

משמרות - מתחלפות ומתחדשות בשבת זו יוצאה וזו נכנסת וצריך להסתפר מפני משמרת חדשה זו הנכנסת שיראוהו ביופי:

1 גמרא וכתיב וכתב את משנה התורה הזאת כתב הראוי להשתנות. בתוספתא הגי' העתיד להשתנות ובירושלמי פ"א דמגילה ה"ט שהוא עשוי להשתנות וגירסאות אלו יותר נכונות:

2 שם א"ל קראו לי לבת שבע כו'. הן קרא דקראו לי כו' כתיב מאוחר לקרא דותבא ב"ש אלא דהש"ס לישנא דקרא בעלמא נקט:

3 רש"י ד"ה התירו ליחד. ואע"פ שנאסר יחוד של פנויה. מזה הביא בעל עצי ארזים לסתור דעת הפרישה דח"ל אסורין ביחוד מה"ת דהרי אבישג היתה אסורה על דוד בלאו דלא ירבה כו' ע"ש ר"ס כ"ב. ובמחכ"ת ל"ד דנ"פ דהלאו דל"י אינו אלא בנושאה בחופה וקדושין אבל לא בזנות והרי להראב"ד בפ"ג מהל' מלכים אף בפילגשים מותר. ועי' בסוטה ז' דמשמע דאפילו איסור סוטה שהיא בלאו אסורה ביחוד לרבנן וכדעת הפרישה ושם מבואר ג"כ דכל דיש לה היתר מותרת ביחוד. ואבישג נמי ה"ל היתר שאם רצה היה מגרש אחת מנשיו:

4 גמרא ומינה מה שתויי יין דמחלי עבודה כו' קשיא. מש"כ הגרי"פ מסתירת פירש"י דהכא לדתענית. כתבתי שם בס"ד דלא סתר א"ע כלל:

5 רש"י ד"ה משמרות. שתראנו ביופי. כצ"ל:

1 תלמוד ירושלמי מגילה פתח ↗

אֲשׁוּרִי יֵשׁ לוֹ כְתָב וְאֵין לוֹ לָשׁוֹן. עִבְרִי יֵשׁ לוֹ לָשׁוֹן וְאֵין לוֹ כְתָב. בָּחֲרוּ לָהֶם כְּתָב אֲשׁוּרִי וְלָשׁוֹן עִבְרִי. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ אֲשׁוּרִי. שֶׁהוּא מְאוֹשָּׁר בְּכָתְבוֹ. אָמַר רִבִּי לֵוִי. עַל שֵׁם שֶׁעָלָה בְיָדָם מֵאַשּׁוּר. תַּנּי. רִבִּי יוֹסִי אוֹמֵר. רָאוּיּ הָיָה עֶזְרָה שֶׁתִּינָּתֵן תּוֹרָה עַל יָדוֹ אְלָּא שֶׁקְּדָמוֹ דוֹר מֹשֵׁה. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִיתְנה הַתּוֹרָה עַל יָדָיו אַף הוּא נִיתַּן כְּתָב וְלָשׁוֹן עַל יָדוֹ. וּכְתָב הַנִּשְׁתְּוָון כָּתוּב אֲרָמִית וּמְתוֹרְגָּם אֲרָמִית. וְלָא כָהֲלִין כְּתָבָא לְמִיקְרֵי. מְלַמֵּד שֶׁבּוֹ בַיּוֹם נִיתַּן. רִבִּי נַתָן אוֹמֵר. בְּדַעַץ נִיתְנָה הַתּוֹרָה. וְאַתְיָיא כְרִבִּי יוֹסֵה. רִבִּי אוֹמֵר. אֲשׁוּרִית נִיתְנָה הַתּוֹרָה. וּכְשֶׁחָטְאוּ נֶהְפַּךְ לָהֶן לְרַעַץ. וּכְשֶׁזָּכוּ בִּימֵי עֶזְרַא נֶהְפַּךְ לָהֶן אֲשׁוּרִית. גַּם הַיּוֹם מַגִּיד מִשְׁנֶה אָשִׁיב לָךְ. וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל סֵפֶר. כְּתָב שֶׁהוּא עָשׂוּי לְהִשְׁתַּנּוֹת. תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר מִשּׁוּם רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פְּרָטָא שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רִבִּי לָעְזָר הַמּוֹדָעי. כְּתָב אֲשׁוּרִי נִיתְנָה הַתּוֹרָה. מַה טַעַם. וָוֵי הָעַמּוּדִים. שְׁיְּהוּ וָוִים שֶׁלְתּוֹרָה דוֹמִים לָעֲמוּדִים. אָמַר רִבִּי לֵוִי. מָאן דְּאָמַר. בְּדַעַץ נִיתְנָה הַתּוֹרָה. עַיִ״ן מַעֲשֵׂה נִיסִּים. מָאן דְּאָמַר. אֲשׁוּרִי נִיתְנָה הַתּוֹרָה. סַמֶ״ךְ מַעֲשֵׂה נִיסִּים. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא וְרִבִּי סִימוֹן תְּרֵיהוֹן אָמְרִין. תּוֹרַת הָרִאשׁוֹנִים לֹא הָיָה לֹא הֵ״א שֶׁלָּהֶם וְלֹא מֶ״ם שֶׁלָּהֶן סָתוּם. הָא סַמֶ״ךְ סָתוּם.

« רש"ש על סנהדרין כ״א ע״ב רש"ש על סנהדרין כ״ג ע״א »