רש"ש על סנהדרין ס״ה

1 רש"י ד"ה רל"א. וחטאת א"ב אלא עה"מ דכתיב ועשה כו'. ולקמן בד"ה אי הכי כתב מקרא דלעושה בשגגה ועי' לעיל ס"ג בתד"ה אלא:

2 רש"י ד"ה עקימת שפתיו. שעוקמן ומנענען כו'. כצ"ל בל"י:

3 רש"י ד"ה והתורה אמרה. וכל שזדונו חייב מיתה על שגגתו מביא קרבן. אינו מדויק דלא תלי במיתה אלא בכרת דוקא ולכן מכה אביו ואמו וגונב נפש אף דיש בהן מיתה אינן בני קרבן הואיל ולית בהו כרת כדאיתא בתו"כ שהביא בעצמו לקמן ע"ב בראשו ובאמת כתיב ג"כ כרת בבעל אוב והנפש אשר תפנה אל האובות גו' והכרתי אותה ועי' דבריו בריש כריתות:

4 תד"ה והנשאל. וי"ל איפכא דאזהרה לנשאל כו' מל"י כו' ושואל כו'. נ"פ דרש"י מאן לפרש כן דהמשנה קוראתו נשאל ובקרא כתיב שואל. מ"מ קושייתם חזקה וגם רש"י חזר בו בפי' הגמ' כמו שהעיר המהרש"א וכן בריש כריתות במשנה. אכן שם בגמ' ג ב פי' ג"כ מלא ימצא כו' וע"ש בגליון וע' מש"כ בספ"ק דעירובין:

5 תד"ה מאן. כדתניא בספ"ק דכריתות דף ז'. כצ"ל:

6 גמרא שאני עדים זוממין הואיל וישנן בראיה. פירש"י בזה דחוק ועי' ברי"ף גי' אחרת. ולעדנל"פ גי' שלפנינו דר"ל הואיל דמצינו דעדות מתקיימת ע"פ ראיה לחודא כר"ט בהחובל צ ב בסנהדרין שראו ביום לאחד שהרג אה"נ. ואף ר"ע ל"פ אלא בד"נ משום והצילו העדה. וא"כ אין החיוב מחמת הגדתן דהא גם בלתי הגדה היה יכול הדין להתקיים:

7 שם לא דיתיב בה"פ ומשתעי. כאן ל"א דסליק כמו בשנויא דלעיל דשם הוה ס"ד דמשתעי מקברו כפירש"י לכן השיבהו לא דסליק אבל הכא גם המקשה ידע דסליק דהרי כתיב עולים מה"א. ונראה דהכא ה"מ לשנויי דמשום כבוד שאול אישתעי כי אורחיה כמו שעלה ראשו למעלה מפני כבודו ע"ש בפירש"י ורד"ק:

8 שם אמרו לו בזיתו כו'. בע"י הגי' אמר ור"ל טורנוסא אמר לר"ע דביזה את אביו כו':

9 רש"י ד"ה מתיב ר"ז. אחר שריבינו דברים כו'. כצ"ל:

10 רש"י ד"ה עולה כדרכו. נראה דצ"ל עונה:

11 רש"י ד"ה ברא גברא. ע"י ס"י שמלמד צירוף כו'. כ"ה בע"י:

12 רש"י ד"ה עיגלא. ל"א כו' שלישי לבטן. כצ"ל:

13 רש"י ד"ה המחשב. לשון עונה מעונן כו'. כצ"ל:

14 תד"ה הואיל. דתני בתו"כ בהדי עדים זוממין. כצ"ל: