רש"ש על סנהדרין נ״ו

1 גמרא תנא עד שיברך שם בשם מנה"מ כו' בנקבו שם יומת. הנה רש"י כתב לקמן סו דר"מ בר' יוסי דהוא חכמים דמתני' דשם ל"ל הך ברייתא ע"ש והתוי"ט שם כתב מדפי' הרע"ב כאן הך דרשה דהכא ומש"כ ג"כ בשם הרמב"ם לא נמצא בפי' שלפנינו ש"מ דהכי ס"ל להלכה דלפי' המשנה אינו מוכרח ע"ש ואני אומר דמוכרח מדתני יכה יוסי את יוסי כדפירש"י וכן דברי הכ"מ שהביא שם דלכן פסק הרמב"ם כן משום סתמא דברייתא דהכא תמוהים דיותר הל"ל מן המשנה עצמה מן יכה יוסי כנ"ל והכ"מ כ' שם בהל' ח' בעצמו ולהכי נקט יכה דא"ח עד שיברך שם בשם כמו שקדם. ול"נ ראיה דבד"ז ליכא פלוגתא מהא דמשני לקמן בעינא שם בשם ולא מקשה הניחא למ"ד דבעינא כו' אלא למ"ד דלא בעי מא"ל:

2 שם והא כו' מהתם נפקא ה' זו ברכת השם. ול"ל דאתיא הך דהכא כתנא דב"מ לקמן דלא דריש ויצו דהוא ל"ל גם דרשה דאיש איש דהא לא חשיב ברכת השם במצות ב"נ:

3 תד"ה לאמר. אע"ג כו' במחזיר גרושתו כתיב כו'. הן לפי מה שבארתי ביומא ובחדושי לס' נת"ע אות ח' בסופו דכוונת הנביא על הא דכתוב באותה פרשה אחרי אשר הוטמאה דדרשי לה רבנן על סוטה ודאית א"כ זנות דא"א איתא בהאי קרא ונכון בס"ד: