רש"ש על סנהדרין י״ד

1 גמרא ר' חנינא ורבי הושעיא הוה קא משתקיד כו'. הרש"א בח"א הגיה דצ"ל רב בתרוייהו:

2 רש"י ד"ה וקיים. שמקברת את בעלה. פסחים פז ב ושם:

3 תד"ה ועריפת. זקני אותה העיר מביאין כו'. כצ"ל:

4 תד"ה ור"ש. מן הצאן להוציא את הנוגח כו' אמר ר"ע בת כו'. כצ"ל:

5 תד"ה מתניתין. דבעינן מלך ונביא או"ת כו'. כצ"ל:

6 גמ' ת"ר איזהו מע"ש שא"ד ידועים כו'. לכאורה יפלא מדוע לא הביא הש"ס מהמשנה דפ"ד דמע"ש מ"ב דשמה איתא ג"כ ככל האמור בברייתא זו. ולפי מש"כ התד"ה נ"ר י"ל דלהכי מביא הברייתא דמינה מוכח ג"כ דדוקא במע"ש יש חילוק בין דמיו ידועין לא"י וכמשמעות מתניתין. ובפ"ה שם מ"ד מוכח ג"כ דבנ"ר לעולם בעינן ג' ע"ש בר"ש וכ' ג"כ טעם אחר נאות:

7 שם אפילו אחד מהם בעלים. נ"ל דדוקא היכא דאיכא ג' אבל בדמיו ידועין דסגי בחד אין בעליו כשרים לו ובזה אתא לי שפיר לישנא דמתניתין שם בפ"ד יפדה ע"פ עד אחד: