רש"ש על סנהדרין ק״ג א

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על סנהדרין ק״ב ע״ב רש"ש על סנהדרין ק״ג ע״ב »

1 סנהדרין פתח ↗

שָׂחַקְתִּי עִם אֲמַצְיָה וְנָתַתִּי מַלְכֵי אֱדוֹם בְּיָדוֹ. הֵבִיא אֱלֹהֵיהֶם וְהִשְׁתַּחֲוָה לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי אַחֲרֵי בוֹא אֲמַצְיָהוּ מֵהַכּוֹת אֶת אֲדוֹמִים וַיָּבֵא אֶת אֱלֹהֵי בְּנֵי שֵׂעִיר וַיַּעֲמִידֵם לוֹ לֵאלֹהִים וְלִפְנֵיהֶם יִשְׁתַּחֲוֶה וְלָהֶם יְקַטֵּר״. אָמַר רַב פָּפָּא: הַיְינוּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי, בְּכַיי לֵיהּ לְמָר וְלָא יָדַע, חֲיַיכִי לְמָר וְלָא יָדַע, וַוי לֵיהּ לְמָר דְּלָא יָדַע בֵּין טָב לְבִישׁ.

2 רש"י על סנהדרין פתח ↗

מדת הדין - היתה מעכבת שלא להקביל פני מנשה בתשובה ועשה הקב"ה מחתרת ברקיע ופשט ידו וקבלו בלא ידיעת מדת הדין:

3 רש"י פתח ↗

עד כאן ברכו אביו - דוד אביו לשלמה בנו מסתמא לפי ענין הברכות יש לידע סדור ברכות שכן דרך האב בדברים האלו בספק נדה וביצה"ר ובהרהורים רעים ובבנים ותלמידים שלא יקדיחו תבשילם ברבים אבל אשה אינה נותנת דעת בכך אלא מהמרכת הלב שיש לה מתפללה על בנה שינצל מאבן נגף ומרוחין ושדין לפיכך קא דריש לפי הענין שאלו ברכות ברכתו אמו כי מלאכיו יצוה לך מ"ר ועוד משום דכתיב כי מלאכיו משמע ליה דסליק ענין אחד דברכה ומכי מלאכיו עד כי בי חשק סליק חד ענין הלכך מוקים דמי לדמי דע"כ ברכו אביו וכו'. מ"ר:

1 גמרא ויהי אחרי בא אמציהו כו'. כצ"ל והוא שם כ"ה:

2 רש"י ד"ה מה"ד. שלא לקבל פני מנשה. כצ"ל:

3 רש"י ד"ה עד כאן. כי מלאכיו משמע ליה דסליק כו'. כצ"ל:

« רש"ש על סנהדרין ק״ב ע״ב רש"ש על סנהדרין ק״ג ע״ב »