מאירי על נדרים פ״ט

1 לא סוף דבר בדינין אלו שכתבנו במשנתנו כשהיא תולה את נדרה בימים כגון לאחר שלשים יום ומפני שהרי היה אפשר שיבאו שלשים ויחול נדרה קודם שתנשא אלא אפילו תלתה נדרה לשעת נישואין שאי אפשר לחול נדרה עד שתנשא דנין בה כן מעתה אמרה הריני נזירה לכשאנשא ונשאת לא יפר שאחר שעת הנדר הולכין והרי נדר זה בכלל הקודמין:

2 היתה נשואה ואמרה הריני נזירה לאחר שלשים והפר לה אע"פ שלא חל כמו שביארנו ונתגרשה תוך שלשים אין הנדר חל ליום שלשים שכבר הופר אע"פ שלא חל ואין הולכין באב ובעל אלא לאחר שעת הנדר לא לזמן שיחול:

3 כבר ביארנו בנערה המאורסה שאביה ובעלה מפירין נדריה וביארנו בפרק נערה שאם נדרה והיא ארוסה ונתגרשה בו ביום ונתארסה בו ביום אפילו למאה אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה זה הכלל כל שלא יצאה לרשות עצמה שעה אחת אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה ובא לרבות שאפי' יצאה מרשות האב ונמסרה לבעל או לשלוחי הבעל כל שהלך האב עם שלוחיו עמהם אין אומרין שיצאה מרשות אב אלא עדיין היא ברשותו ואם נדרה בדרך ונתגרשה ונתארסה בו ביום אפילו למאה אביה ובעלה מפירין נדריה הא אם מסרה לבעל או לשלוחיו ואין הוא או שלוחיו עמו או עמהם אין לאביה בהם כלום אף זו של משנתנו שאמרו בה זה הכלל כל שיצתה לרשות עצמה שעה אחת אינו יכול להפר בא ללמד גם כן שכל שמסר האב לשלוחי הבעל ואין הוא או שלוחיו עמהם ונדרה ונתגרשה וחזרה ונתארסה בו ביום שאין הבעל מיפר שכבר חל בשעה שנתגרשה והרי הנדר בכלל הקודמין:

4 המשנה השביעית והכונה בה בענין החלק השישי והוא שאמר תשע נערות נדריהן קיימין בוגרת יתומה נערה ובגרה והיא יתומה נערה שלא בגרה והיא יתומה בוגרת ומת אביה נערה ובגרה ומת אביה נערה שלא בגרה ומת אביה נערה שמת אביה ומשמת אביה בגרה בוגרת ואביה קיים ר' יהודה אומר אף המשיא את בתו הקטנה ונתאלמנה או נתגרשה וחזרה אצלו עדין היא נערה אמר הר"ם פי' תחלה מה שראוי שתדע שיתומה תקרא בכאן אשר נתגרשה בחיי אביה או מת בעלה והיתה אלמנה ובתנאי שיהיה אלמנות או גרושין אחר נשואין והוא אשר יקראוה בתלמוד יתומה בחיי האב ואחר זה תדע שאמרו נערות ירצה בו שהן היו נערות בעת לקיחת הקדושין וכל מה שימנה בו בגרות ירצה בו שהיא בעת השבועה כבר בגרה וכבר התבאר בפרק שלפני זה נערה מאורסה אביה ובעלה מפירין נדריה ושהאב אינו מפר בבגר ושאביה ובעלה האחרון מפירין נדריה כאשר נתגרשה מן הארוסין אולם מן הנשואין תהיה יתומה בחיי האב כמו שביארנו והתבאר גם כן שהבעל לא יפר אלא אחר כניסתה לחופה והיה זכור לכל זה שט' נשים מאורסות יתקיימו שבועתן אם מפני המנעות הפרת האב או בהיותה יתומה בחייו אשר אין שם אב שיפר וההפרה לה אמנם תהיה מן האב והבעל או בהיותה בוגרת אשר לא יפר לא בעל ולא אב כמו שהקדמנו שהראשון מהם בוגרת והיא יתומה והוא שתהיה כבר נתארסה והיא נערה ואחר זה בגרה ונעשית יתומה בחיי האב עוד שהיא נשבעה אחר זה כבר התקבצו בה שתי סבות מונעות מן ההפרה היותה בוגרת ויתומה בחיי האב והשנית נערה ובגרה והיא יתומה ר"ל שהיא נתארסה והיא נערה ונדרה בעת ההיא ונעשית אחר זה יתומה וזה שנשאת ונתגרשה עוד חזר וקדשה אחר הגרושין עוד בגרה אחר זה הנה הוא לא יפר השבועה הראשונה אשר נשבעה והיא נערה אשר היה לפי מה שהתבאר שיפר הוא ואביה לפי שהוא בעל אחרון אם לא חזרתה יתומה ובוגרת ותכלית מה שאמרנו שאביה ובעלה האחרון מפירין הנדר אשר נדרה בחיי בעלה הראשון כאשר היא בעת ההפרה כמו שהיתה בעת הקדושין והשלישית נערה שלא בגרה והיא יתומה כמו אשר לפניו זולת שהיא נשארת בה עם הנערות והיא סבת המנעות הפרת נדריה בהשתתפות האב והבעל היותה יתומה בחיי האב הנה אין לאב דין ולא לבעל שיפר עד שתכנס לחופה והרביעית בוגרת ומת אביה והיא שנשאת נערה כמו שביארנו ואין הבדל בהיותה נשבעת והיא נערה ולא שמעה הבעל אלא אחר המנעות ההפרה בבגרות ובמיתת האב אשר לכל אחד מהן ביחוד סבה מונעת מהפרה או היות השבועה נופלת אחר הבגרות והחמישית נערה ובגרה ומת אביה והוא שיתנו קדושין לה והיא נערה ואז נשבעה ואחר זה בגרה ומת אביה וזאת ההלכה אשר רמזנו אליה בהלכה אשר לפניה והשישית נערה שלא בגרה ומת אביה זאת גם כן כמו אשר לפניה זולת שעמו סבה אחת מונעת מההפרה והיא מיתת האב והשביעית נערה שמת אביה ומשמת אביה בגרה אין בין זאת ובין החמישית זולת קדימת מיתה על הבגרות והשמינית בוגרת ואביה קיים זאת נתקדשה נערה כמו שביארנו אבל בעת השבועה היתה בוגרת והתשיעית נערה בוגרת ואביה קיים והיא שתהיה השבועה בעוד היותה נערה עוד תבגור ואביה קיים ואז ישמע האב והבעל שבועה הנה כבר התבאר לך שכל מה שנזכר מאלו התשעה נערות נערה בתחלת ההלכה הנה הוא ירצה בו שהנדר היה והיא נערה המאורסה אבל הוא לא שמע עד שנתחדשה סבה מונעת ההפרה וכל מה שלא נזכר לכתחלה נערה ירצה בו השבועה היתה אחר יציאת הנערות ואע"פ שהיתה בעת הקדושין נערה וכבר התבאר בשלישי מכתובות על אי זה ענין תקרא נערה ובאי זה שנים ומתי תקרא בו בוגרת הנה התבאר מאלו החלוקין כלן שנערה המאורסה כאשר היתה בשעת ההפרה עודה נערה ואביה קיים והיא נמלטת מהיותה יתומה בחיי האב אז אפשר שיופר נדרה בהשתתפות האב והבעל כמו שהתבאר ולא ימנה זה התנא בכלל מה שמנה מהנערות אשר קויימו שבועתם יתומה מיוחדת ר"ל כאשר קדש יתומה בחיי אביה אבל שתק ממנה והודה זה שהוא מכלל הנערות אשר אין נדריהן קיימין אבל אביה ובעלה מפירין נדריה וזה אמנם הוא דעת ר' יהודה שיאמר אף המשיא בתו קטנה ונתארמלה או נתגרשה וחזרה אצלו ועדיין היא נערה וכאשר נתארסה אחר מיתת בעלה אביה ובעלה אחרון מפירין נדריה וכן דעת ר' מאיר גם כן במי שקדש נערה ואחר זה נעשית יתומה בחיי האב והיא השלישית מתשע נערות שר' מאיר יאמר נדריהן קיימין ולזה מנו אותה בכלל ט' נערות וכן אמר זו דברי ר' מאיר וחלק ר' יהודה עליו ואמר עדיין היא נערה ואביה ובעלה מפירין נדריה הראשון וחכמים חולקין בזה ואמרו ג' נערות נדריהן קיימין בוגרת ויתומה ויתומה בחיי האב והלכה כחכמים:

5 אמר המאירי תשע נערות נדריהן קיימין וכו' ופי' כלן בנערות המאורסות ומה שכלל תחלה את כולן בזמן נערות ובפרטים הוא מונה נערה בקצתן ובוגרת בקצתן פירוש הענין שכולן נתקדשו בנערות ומתוך כך הוא כולל את כלן בשם נערות ואותם שהזכיר בהם שם בגרות ענינו שבשעת הנדר היתה בוגרת אע"פ שנתקדשה כשהיא נערה ואותם שהזכיר בהם נערה ר"ל שאף בשעת הנדר היתה נערה אלא שלא שמע עד שנתחדש הענין המעכב את ההפרה וכשהוא מזכיר שני ענינים יחד כגון בוגרת והיא יתומה ר"ל שנדרה בזמן בגרות ויתמות ומשנה זו לא באה ללמד שום חדוש אלא שפירט כל הנערות שאין לאב ובעל רשות בהן הן שהופקע רשות האב מצד שבגרה ואין האב מיפר בבגר הן שהופקע מחמת שנעשית יתומה בחייו ר"ל שנשאת ואחר כך נתגרשה או נתאלמנה שאין לאב עוד רשות בה או שמת האב הן שהופקע מצד כל הסבות שהוזכרו או מצד קצתן וכן לא נכנסה ברשות הבעל מצד שלא נכנסה לחופה:

6 ונוסח המשנה בפרטים אלו נתבלבל בקצת ספרים והנוסח שהורגלנו בו הוא על פי גרסת גדולי המחברים בפירושי המשנה ששנאוה בנוסח זה א' בוגרת והיא יתומה ב' נערה שבגרה והיא יתומה ג' נערה שלא בגרה והיא יתומה ד' בוגרת ומת אביה ה' נערה ובגרה ומת אביה ו' נערה שלא בגרה ומת אביה ז' נערה שמת אביה ומשמת אביה בגרה ח' בוגרת ואביה קיים ט' נערה שבגרה ואביה קיים ופירושן א' בוגרת והיא יתומה ר"ל שנתקדשה בנערותה ובגרה ונשאת ונתאלמנה או נתגרשה שנמצאת עכשו בוגרת ויתומה בחיי האב ונדרה עכשו והרי נדריה קיימין שהרי הופקע רשות האב מצד הבגרות ומצד היתמות ב' נערה בוגרת והיא יתומה ר"ל שנתקדשה בנערותה וכן נדרה כשהיא נערה אחר כך נשאת וגרשה וחזרה ונתקדשה והיא בוגרת והרי הופקע רשות האב שלא להפר עם בעל אחרון מצד היתמות ומצד הבגרות ג' נערה שלא בגרה והיא יתומה ר"ל שנתקדשה בנערות ונדרה בנערות ונשאת ונתגרשה וחזרה ונתקדשה ועודה נערה והרי הופקע רשות האב מצד היתמות לבד ואף הבעל אינו יכול להפר שהרי בשעה שנדרה לא נכנסה לחופה ד' בוגרת ומת אביה ר"ל שנתקדשה בנערות ונדרה בבגרות ומת אביה והבעל אין יכול להפר שהרי לא נכנסה לחופה בשעת הנדר והוא הדין אם נדרה בנערות אלא שהוא מונה כל הפרטים שאפשר למצאן בענין זה ה' נערה ובגרה ומת אביה ר"ל שנתקדשה כשהיא נערה ונדרה באותו זמן גם כן ואחר כך בגרה ומת אביה ו' נערה שלא בגרה ומת אביה ר"ל נתקדשה ונדרה בנערות אלא שמת אביה ואין הבעל יכול להפר לבדו ז' נערה שמת אביה ובגרה והיא היא בעצמה ענין החמישית אלא שהחמישית קדם הבגר למיתת האב וזו קדמה מיתת האב לבגרות ח' בוגרת ואביה קיים ר"ל שנתקדשה בנערותה ונדרה בבגרותה והרי הופקע רשות האב מצד הבגר ט' נערה בוגרת ואביה קיים ר"ל שנתקדשה ונדרה בנערות אלא שבגרה קודם שמיעה וכשנשמע להם כבר בגרה והופקע רשות האב ור' יהודה חולק לומר שאף המשיא את בתו קטנה ונתאלמנה או נתגרשה מן הנשואין וחזרה אצלו והיא קטנה או נערה אע"פ שהיא יתומה בחיי האב הרי היא עדיין נערה ואביה וארוס אחרון מפירין נדריה ואין הלכה כמותו שהנישואין אפילו בקטנות מוציאין מרשות אב לגמרי:

7 ובגמרא אמרו על משנה זו זו דברי ר' מאיר כלומר ששונה כל אלו הפרטים אבל חכמים כוללין אותן בשלש והוא שאמרו שלש נערות נדריהן קיימין בוגרת ויתומה ר"ל שמת אביה ויתומה בחיי האב והרי שלש אלו הוזכרו בהן שלש מיני הפקעת האב מן הנדרים והם הבגר ומיתת האב ויתמות בחיי האב ואין זו מחלוקת גמורה שהרי אינם חולקים בכלום אלא מר אמר חדא ומר אמר חדא ומכל מקום יש מפרשים אותה במחלוקת גמורה ומפני שהם סוברים שר' יהודה חולק לומר כן אף בנתקדשה נערה כל שהיא נערה עדיין ושיהא תנא קמא חולק עמו בקדשה נערה ומודה לו בקדשה קטנה ועדיין היא נערה וחכמים חולקין אף בזו ומכל מקום הלכה שכל שנעשית יתומה בחיי האב אפילו בקטנות אין לאביה עוד בה כלום ובתוספות ראיתי במשנה זו דרכים אחרים שאינם נראין וכן בפירושי גדולי הרבנים בענין משיא בתו קטנה ואיני רואה תועלת לענין פסק לכתבם ולהאריך בהם ועיקר הדברים כמו שכתבנו:

8 זהו ביאור המשנה ופסק שלה ולא נתחדש עליה בגמרא דבר:

9 המשנה השמינית והכונה בה בענין החלק השביעי והוא שאמר קונם שאיני נהנית לאבא ולאביך אם עושה אני על פיך שאיני נהנית לך אם עושה אני על פי אבא ועל פי אביך הרי זה יפר אמר הר"ם האמת אצלי שזה הנדר אמנם נזכר בזה המקום על שהוא נדר נערה המאורסה שהוא יאמר שהיא התניתה בנדר שלא תקבל ממונו זו מבעלה וכאשר לא האמינה אחד מהן לא יהנה באחר זה הנדר אמנם יפירו אותו ובעלה והיה עולה על הדעת שהיא בהאמנת אחד מהן בהפרה יאסר עליה ההנאה באחר ויהיה זה הנדר לא הלך בו הפרה ולמדנו שהן מפירין כדין שאר נדרים ואפשר שיהיה זה הדין כדין כל אשה תדור תחת בעלה:

10 אמר המאירי קונם שאני נהנית לאבא או לאביך אם אני עושה לפיך יפר שהרי דבר זה הוא מדברים שבינו לבינה שהרי כונתה שלא תעשה לפיו ואתה צריך לפרשה בנערה המאורסה ושיפרו אביה ובעלה ובא ללמד שהם מפירים אע"פ שלא חל הנדר שאם בנשואה הרי משועבדת היא לו וכן קונם שאני נהנית לך אם אני עושה לפי אבא ולפי אביך יפר ר"ל בשתוף האב שאף זה מדברים שבינו לבינה הוא שמא תתחרט ותעשה לאביו ולאביה ויחול הנדר במה שהיא עושה לפיו או שמא הואיל ועל ידי שתעשה לפיו תאסר באביה נמצא בעלה משיאה שם רע בשכנותיה ויש מפרשים אותה בנשואה ואם כן הפרה זו ענינה שמא יגרשנה ותהא אסורה לחזור לו אלא שדבר למד מענינו וכן יש גורסין במשנתנו לא יפר ומשום דאפי' דברים שבינו לבינה לא הוו אלא תעשה לפיו ותאסר לאביו ולאביה אלא שעיקר הדברים כגרסא ראשונה וכמו שאמרו בגמרא קונם שאני נהנית לאבא ולאביך אם אני עושה לפיך ר' נתן אומר לא יפר וחכמים אומרים יפר וודאי הלכה כחכמים וכסתם משנה:

11 זהו ביאור המשנה ולמדת ממנה שהבעל והאב מפירין אף עד שלא חל הנדר וכן הלכה ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן:

12 מכיון שביארנו שהבעל מיפר אע"פ שלא חל הנדר אמרה נטולה אני מן היהודים אם אני משמשתך ר"ל אסורה אני בתשמיש כל היהודים שבעולם אם אני משמשתך אפילו פעם אחת הרי זה יפר אע"פ שלא חל הנדר עד שתשמשנו:

13 כבר ביארנו שחכם אינו מתיר עד שיחול הנדר וזהו שהוזכר בסוגיא זו באחד שאסר עצמו בכל הנאות שבעולם אם ישא אשה עד שילמוד כל התלמוד וכשרצה ללמוד תקפו טבעו במה שהיה רגיל בו לילך בסל שמניחין בו פירות ובכלי שמלקטין אותם בו ולא יכול ללמוד ובא אחד מן החכמים וראה שאינו יכול להתיר עד שיחול הנדר ואף זה לא היה רוצה לישא שלא יאסר בכל הנאות שבעולם והטעהו ואמר לו שאפשר לו לישא אשה בהיתר הנאת העולם והשיאו אשה וחל הנדר ונאסר בהנאות העולם והפשיטו כל בגדיו שהרי אסור היה בהנאתם וטחו בטיט לכסות מערומו והביאו לפני רב חסדא שהיה יחיד מומחה במקומו והתירו לו: